בס"ד. ר"ד בעת קבלת-פנים* – א' דר"ח אדר-ראשון, ה'תשי"א.

בלתי מוגה

א. (כ"ק אדמו"ר שליט"א התעניין ע"ד מקום החופה, האם יש פתח בגג בשביל החופה או שהחופה היא בחוץ1, וכשהשיבו שחשבו לערוך את החופה בפנים בגלל קור החורף, לא היתה דעתו נוחה, ואמר:) גם החתונה שלי היתה בחורף2, והחופה היתה בחוץ, תחת כפת השמים, (והוסיף בחיוך:) וב"ה הנני מרוצה מהשידוך...

(מישהו אמר שכנראה מאוחר מדי לקבל רשיון מבעלי האולם (שהם אינם-יהודים) לערוך החופה בחוץ, וכ"ק אדמו"ר שליט"א רמז שלאו דוקא, והלכו לסדר הדבר, וכעבור דקות ספורות חזרו והודיעו שהכל מוכן לעריכת החופה בחוץ, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א בחיוך:) הלואי שהיו יכולים לפעול בנקל כל כך על בעלי-בחירה.

ב. (כ"ק אדמו"ר שליט"א התעניין אודות מוצאו של המחותן מצד הכלה, וכשהשיב שהוא מדייטשלאַנד, אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:) מדייטשלאַנד יצאה הרבה תורה והרבה גדולה (ואח"כ נאנח והפטיר: וגם הרבה צרות).

(ואח"כ אמר:) במשך הדורות חדרה התורה ופעלה פעולתה במדינות רבות מחוץ לארץ ישראל – החל מגלות בבל, ספרד, אשכנז, צרפת, פולין ורוסיא, וע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר – גם באמריקא. ועכשיו, לאחרי שהתורה חדרה ופעלה פעולתה גם כאן, הרי הכל מוכן, ובמילא, יכול וצריך להיות כבר קיבוץ גלויות, בגאולה השלימה שתהי' בביאת המשיח.

ג. (אח"כ אמר:) ההשתתפות בשמחה זו היא היציאה הראשונה שלי ("דעם ערשטן מאָל וואָס איך פאָר אַרויס") לאחרי שבמשך שנת ההסתלקות דכ"ק מו"ח אדמו"ר לא יצאתי לשום מקום, מלבד הנסיעה על הציון.

וכיון שההתחלה היא בענין של שמחה, שפורצת גדר3, יתן השי"ת שהשמחה תפרוץ את הגדרים שלנו4, ויהיו רק שמחות תמיד.