מדוע חוגגים בט"ו בשבט? התשובה לא פשוטה או מובנת מאליה. בשונה מחגים אחרים, בספרי התנ"ך אין שום איזכור מיוחד ליום הזה, וגם לא אירע בו שום אירוע יוצא דופן בהיסטוריה של עם ישראל.
אז מה כן?
התשובה מופיעה במשנה1 :
"ארבעה ראשי שנים הם. באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים. באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה [רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים: באחד בתשרי]. באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות לנטיעה ולירקות. באחד בשבט ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי. בית הלל אומרים: בחמשה עשר בו".
מדוע צריכים כל כך הרבה 'ראש השנה'? התשובה היא שראש השנה הוא זמן בעל השלכות הלכתיות מסויימות. כמו שיש תאריכים מסויימים לרישום לכיתה א', למשל, כך ראשי השנה המוזכרים במשנה הם רלבנטיים להלכות מסויימות.
לדוגמה: ראש השנה למלכים חל ביום א' בניסן. זה אומר שאם מלך עלה לשלטון כמה ימים לאחר-מכן, יום א' בניסן נחשב תחילת השנה השניה למלכותו. בזמנם היה נהוג לציין בכל מסמך רשמי את שנת מלכותו של המלך, ולכן חשוב לדעת מתי הוא "ראש השנה" של המלכים.
כך גם לגבי ראש השנה לאילנות. כאשר מפרישים מעשר מפירות האילן, יש להפריש את המעשר מכל שנה ושנה בנפרד. לכן יש להפריש פירות מעשר מהפירות שגדלו לפני ראש השנה לאילנות בנפרד מאלו שצמחו לאחר-מכן.
כיון שהמשנה מכלילה את ט"ו בשבט בתוך הקבוצה המכובדת הכוללת את "ראש השנה" ה"גדול" והמפורסם – הדבר מלמד על חגיגיות מסויימת הקיימת גם בו, משהו מעין החגיגיות של ראש השנה בא' תשרי.
לכבוד יום מיוחד זה, נביא בשורות הבאות כמה פנינים קצרים מתורתו של רבי לוי יצחק בקשר לשנים וראשי שנים.
כמה ראשים יש?
המשנה מציינת כי יש "ארבעה ראשי שנים" – אחד בניסן, אחד באלול, אחד בתשרי ואחד בשבט. אבל יש החולקים ואומרים שיש רק שלושה ראשי שנים.
רבי לוי יצחק מציין2 ששתי הדיעות הללו יחדיו רמוזים בתפילין אותם מניחים על הראש. כיצד?
על שני הצדדים של התפילין מצויירת האות שי"ן, עם צליל מאוד דומה למילה 'שנה'. אבל בצד אחד יש לשי"ן ארבעה שפיצים, כלומר ארבעה ראשים, ואילו בצד השני יש לה רק שלושה. רמז למחלוקת כמה ראשים יש לשנה.
שנה בת 12 או בת 13?
השנה העברית מכילה בדרך-כלל שנים עשר חודשים, אבל כשהיא מעוברת היא מכילה שלושה-עשר.
אפשר להקביל זאת למספר השבטים בעם ישראל. ליעקב היו שנים עשר בנים, ולכן בעם ישראל יש שנים עשר שבטים. אבל לפעמים סופרים את בניו של יוסף – שבט אפרים ושבט מנשה – בנפרד, וכך יש לנו שלושה עשר שבטים.
וכאן מוסיף רבי לוי יצחק3 (בספרו "תורת לוי יצחק", ע' שסו) ומטעים זאת לפי הקבלה:
לפי תורת הנסתר, המושג "שנה" קשור במיוחד לאות ו' שבשמו של הקב"ה (לא כאן המקום להסביר מדוע).
גם את האות ו' ניתן לכתוב בשתי צורות: ו"ו, בגימטריא 12 (6+6); או להוסיף את האות א' ולכתוב וא"ו, ואז הגימטריא תהיה 13 (6+1+6).
ילד יודע לקרוא בגיל 1775
ואם כבר דיברנו על שנים, הנה גימטריא מרתקת במיוחד.
חכמינו4 קובעים: "בן חמש שנים – למקרא". כלומר: ילד בן חמש שנים אמור לדעת קריאה שוטפת וכעת הוא מוכן להתחיל ללמוד את התנ"ך.
רבי לוי יצחק5 נותן לכך רמז נפלא:
"שנה" בגימטריא – 355 (אגב, בחלק מהשנים יש בדיוק 355 ימים). ואם על הילד עברו 5 שנים – הרי שנקבל את המספר 1,775 (355 כפול 5).
מה הקשר בין המספר 1,775 לקריאה שוטפת? פשוט מאוד:
אם נחשב את הגימטריא של כל האותיות כולל האותיות הסופיות, כלומר נקח את הערך המספרי של א, ב, ג, וכן הלאה. נקבל בדיוק את המספר 1,775!
מדוע ראש השנה לאילן דווקא בחודש שבט?
לא לחינם ראש השנה לאילנות חל בחודש שבט. רבי לוי יצחק6 מציין כי המלה "שבט" היא בדיוק כמו הגימטריא של המלה "אילן".
אבל רגע, הרי "שבט" הוא בגימטריא 311, ואילו המילה "אילן" שווה בסך הכל 91!
אלא, עלינו "לפתוח" את המלה "אילן", ואז נראה שהיא באמת שווה הרבה יותר. הכוונה היא לכך שכל אות מהמלה "אילן" נחשבת במלואה, כפי שכותבים אותה:
אל"ף שווה 111. יו"ד שווה 20. למ"ד שווה 74. ונו"ן שווה 106.
ואכן, החשבון 111+20+74+106 – אל"ף יו"ד למ"ד נו"ן – מביא אותנו לתוצאה של 311, בדיוק כמו "שבט".
*
ונסיים בלשונו של רבי לוי יצחק עצמו:
"ובכן, מאחר שהיום הוא ראש השנה לאילן, יהי רצון מלפני השם יתברך שיהיה פרי הארץ לגאון ולתפארת, וכן האדם שהוא 'עץ השדה' יצמח ויעלה מעלה מעלה, פשוט שיוציא צמחו ופריו לברכה, והוא הבנים 'כשתילי זיתים סביב לשולחנך', מ'אשתך כגפן פוריה'"... אמן ואמן.
כתוב תגובה