למה נמשל האדם? לעץ, כמו שנאמר "כי האדם עץ השדה."

אך מדוע דווקא לעץ? הלא לבעלי החיים כשרונות ויכולות רבים יותר מאלו של העצים. מדוע לא נאמר "כי האדם חית השדה?"

מסביר הרבי מליובאוויטש כי לבעלי החיים ולעץ מכנה משותף בכך ששניהם ניזונים מן האדמה, אולם בעוד החי נהנה מהאדמה, הוא לא מחובר אליה ישירות. הצומח, לעומת זאת, מחובר לגמרי לאדמה ואינו יכול להתנתק ממנה אפילו לרגע אחד. ברגע שהעץ או כל צמח אחר ינותק מן האדמה, הוא ינבול. כך גם אנו נמשלנו לעץ: עלינו להיות מחוברים בלי הפסקה אל התורה, אל החיים שלנו. אם נתנתק ממנה, חלילה, ניוותר ללא מקור חיים.

הסבר זה גרם לי לחשוב על משהו נוסף.
העץ תמיד נמצא באותו מקום. הוא לא זז ולא 'עובר דירה'. אם לא עוקרים אותו, מרגע שתילתו ועד יומו האחרון הוא נשאר באותו מקום ומסמל יציבות איתנה.

פעם, לפני שהעולם הפך להיות למרתון מטורף של הספקים ושאיפות, חיינו בעולם רגוע יותר. האנשים היו יציבים כמעט כמו העץ. הדוגמה הראשונה שעלתה לי בראש היא סבתא זכרונה לברכה. אני וכל הנכדים תמיד ידענו שאפשר לבוא כי היא תמיד בבית: היה לה סדר יום קבוע ובלתי משתנה. כמה טוב היה לדעת שתמיד אפשר לבוא אליה בלי לתאם, לקבוע, לצלצל, לבטל... באים והיא שם! זה הקנה לנו תחושה של יציבות ושלווה, תחושה שכל כך חסרה היום.
ואני משווה אותה לעצמי. עד כמה סדר היום שלי לא קבוע - כל יום והסדר שלו, כל חצי שעה נמצאת במקום אחר, צריכה / מנסה להספיק הכל, אין סיכוי כמעט שמישהו יבוא בלי לתאם מראש וימצא אותי, וכמוני כל האנשים שסובבים אותי. כל פגישה משפחתית שרוצים לקבוע דורשת כל כך הרבה לוגיסטיקה ותיאומים עד שמצליחים לארגן משהו שכולם יוכלו להשתתף בו. כל כוס קפה עם חברה מצריכה לפתוח יומן.
כולנו יכולים לנצל את ט"ו בשבט כדי לחפש יציבות בחיים. החל מהרמה הבסיסית של בית מסודר ושליו למען הילדים והנכדים. זו משימה עבור כולנו, ובמיוחד עבור הנשים – אלו שנותנות את היציבות בבית. לא סתם נקראת האישה "עקרת הבית" שכן היא עיקרו של הבית ונוסכת בו את הערכים החשובים כל-כך.

ובהמשך, ברובד העמוק יותר, לנסות להגיע ליציבות ועמידה איתנה בכל מה שקשור לדעות ולעקרונות שלנו. העץ נותר תמיד מחובר לשורשים ולא נסחף מפני כל רוח חולפת. אנו צריכים תמיד להתחבר לשורשים שלנו ולא לאפשר לאופנות חולפות שהיום הן כאן ומחר תיעלמנה לסחוף אותנו עמן. מי שידע לעשות זאת, יוכל לראות פירות טובים יותר!


כעת האיחול ט"ו בשבט שמח - הופך להיות קצת יותר משמעותי. ובכל פעם שיתנגן השיר במילים:"כי האדם עץ השדה" - אזכר במשימה שייעדתי לעצמי בתקוה שלאט לאט, אצליח ליישם!
שיהיה לנו ט"ו בשבט של התחדשות, צמיחה, פריחה ו....הרבה יציבות בכל התחומים!