האישה המבוגרת נדדה בדרכים. בידיה מזוודות עמוסות בבגדים, ועל החמור שלצידה סירים מהבילים שהדיפו ניחוח מעולה. היא עשתה את דרכה בכביש הרחב עד שהגיעה אל העיר, שם החלה לחלק את המטעמים למקומיים.

אותה אישה הייתה לא אחרת מאשר אימו של הכוהן הגדול בכבודה ובעצמה, ומקום היעד היה ערי המקלט.

מדוע היא עשתה זאת? מהי עיר מקלט? על כך ועוד במאמר שלפניכם.

מהי עיר מקלט?

עיר מקלט הייתה עיר אליה היה צריך לברוח אדם שהרג נפש בשוגג.

באותם ימים, אם קרובי המשפחה ("גואלי הדם") של ההרוג נוקמים את דמו הם היו פטורים מעונש. אבל נקמה בתוך שטח עיר המקלט הייתה כרוכה בעונש מוות. כך עיר המקלט סיפקה הגנה לאנשים שהרגו בשוגג. בנוסף לכך, הדבר שימש כעונש על הרג אדם אחר, גם אם זה נעשה בשוגג.

הנה אחד הפסוקים שעוסק בערי המקלט – פסוק שנאמר למשה יחד עם תיאור גבולות ארץ ישראל:

"והקריתם1 לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם, ונס שמה רוצח מכה נפש בשגגה. והיו לכם הערים למקלט מגואל, ולא ימות הרוצח עד עמדו לפני העדה למשפט. והערים אשר תתנו, שש ערי מקלט תהיינה לכם. את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלוש הערים תתנו בארץ כנען, ערי מקלט תהיינה."

כיצד מכינים ערי מקלט

כפי שראינו בפסוק, זו מצווה לבחור שש ערים ולהשמיש אותם כערי מקלט. העיר הדרומית שנבחרה הייתה סמוכה לחברון, הצפונית הייתה קדש והיא שכנה בין צפת וחיפה של ימינו. ובאמצע הייתה העיר שכם. במקביל לשלושתן מוקמו שלושת ערי המקלט שבעברו המזרחי של הירדן. המיקום2 נבחר כדי לאפשר נגישות שווה לכל תושבי הארץ אל ערי המקלט.

נגישות הייתה מוטיב מאוד מרכזי בהכנת ערי המקלט. הכביש שהוביל אליה היה רחב ידיים במיוחד בסטנדרטים של אותה התקופה. בעוד רוחב כביש ראשי היה שש עשרה אמות (כ-8 מטר), רוחב הכביש לעיר מקלט צריך היה להיות כפול: שלושים ושתיים אמות (כ-16 מטרים)3 !

גם תוואי הדרך תוכננו במיוחד עבור הנמלט. עמקים הושוו וגבעות שוטחו כדי להקל על מנוסתו. במידה וחצה נהר את הדרך בנו מתקיני הדרכים גשר מעליו4 . בצמתים מרכזיים הוצבו תמרורים עם השילוט "מקלט, מקלט" שהכווינו את הנמלט בדרכו; ואחת לשנה, באמצע חודש אדר, נערכה בדיקה מקיפה לתיקון הדרכים ולווידוא שמישותם.

בנוסף לששת ערי המקלט העיקריות, כל 48 הערים שהיו שייכים לשבט לוי יכלו אף הם להגן על אדם שהרג בשוגג5 .

ההליך: מי בורח לערי המקלט

המטרה העיקרית של ערי המקלט הייתה להגן6 על מי שהרג בשוגג, אולם בפועל הן שימשו כנקודה אליה כל רוצח היה נמלט – בין אם הוא עשה זאת בשוגג או בכוונה תחילה7 .

לאחר שהרוצח הגיע לעיר המקלט, היה בית הדין שולח שליחים להביא אותו למשפט. שליחים אלו היו גם מגינים עליו בדרך מפני גואלי הדם הפוטנציאליים. אם נפסק כי היה זה רצח במזיד היו הדיינים שופטים אותו בהתאם, ואם המוות נגרם בשוגג היו השליחים מחזירים אותו לעיר המקלט.

הגולה היה שוהה בעיר תקופה שאינה קצובה בזמן, והוא היה "משתחרר" רק כשמת הכהן הגדול8 . אם הגולה מת קודם לכן, היו קוברים אותו בעיר המקלט ולאחר מיתת הכהן הגדול ניתן היה להעביר את קברו לעיר אחרת9 .

כאן נכנס סיפורה של האישה עמה פתחנו את המאמר. הייתה זו אמו של הכהן הגדול שהייתה נודדת לערי המקלט ומספקת לגולים מזון ובגדים, כדי שהם לא יתפללו על בנה שימות לצורך שחרורם. ישנם המפרשים שהיא קיוותה לפנק אותם כל-כך עד שלא רק שלא יתפללו למותו הם אף יתפללו שהוא יאריך ימים.

לא רק אם הכהן הגדול; על בית הדין היה לספק את צרכי הגולים, ואפילו את צרכיהם הרוחניים: אם תלמיד גלה, גם רבו היה צריך לעבור לעיר המקלט כדי להמשיך וללמד אותו תורה10 .

טעמי המצווה

ערי המקלט היו שייכים לשבט לוי שכן שבט לוי היה הקדוש מכולם, ואדמתם יכולה לכפר על חטא ההריגה. כמו-כן, ללויים אישיות מיוחדת והם לא ישטמו את הגולה שיעבור להתגורר בעירם11 .

על ההורג לשהות בעיר עד מות הכהן הגדול, ועל כך ניתנו כמה סיבות. הרמב"ם בספרו מורה נבוכים12 מסביר כי האבל הלאומי שיתעורר בעקבות מות הכהן ישכיח במעט מקרובי משפחת ההרוג את מות יקירם. לפי הסבר אחר, זהו עונש לכהן הגדול שכן "היה לו לכהן גדול להתפלל שלא תארע תקלה זו לישראל בחייו13 ". הסבר נוסף אומר כי מכיוון שהכהן הגדול מכפר על עם ישראל ומאריך את חייהם, לא ראוי שהרוצח יהיה בסביבתו ולכן מגבילים את תנועתו14 .

מסר מעודד

הפסוק15 אומר כי כאשר תופיע הזדמנות לכך יש להוסיף שלוש ערי מקלט נוספות: "ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה".

הוספה זו של ערי מקלט היא ציווי לעתיד לבוא, לימות המשיח16 , אז תכלול ארץ ישראל שטח גדול עוד יותר ומתוספת השטח יהיה צורך להפריש ערי מקלט נוספות.

הרבי מליובאוויטש זצ"ל הצביע17 על כך שבהלכות העוסקות בביאת המשיח, הרמב"ם18 מביא גם מצווה זו של הוספת ערי מקלט בעתיד. בכך, ביאת המשיח היא לא רק חלק מנבואה אלא אחת מן המצוות בתורה עליהן נאמר שהן קיימו לנצח נצחים.

הלוואי ונזכה לראות בביאת המשיח במהרה בימינו, אמן.