כמעט מדי ערב, נוסעת גב' פרקש להתפלל בכותל. היא אמא למשפחה ברוכת ילדים, הפזורים כשליחי חב"ד בעולם כולו: ארגנטינה, לוס אנג'לס, אוסטרליה, רוסיה, צרפת, ניו יורק, סיאטל אך הלב שלהם נמצא בירושלים, שם נמצאת אמא והכותל.
כשאומרים "אישה ירושלמית" מתכוונים לרבנית רחל פרקש, החכמה והחריפות של ירושלים, הזיק המיוחד בעיניים, ראש ישר על הכתפיים ומבט קדימה, שאומר לחיות את החיים מבלי להתפלש בקשיים והיא ידעה קשיים...
דור שישי בירושלים עם חלום לשוב לעיר העתיקה
גב' פרקש נושמת את ירושלים מאז שנולדה. היא דור שישי לאנשי ירושלים, נולדה בשנת ה'תש"ח [1948], בעיצומה של מלחמת העצמאות. ממש לפני הולדתה עזבה משפחתה את העיר העתיקה ועברה לגור בקטמון ולאחר מכן בשכונת מאה שערים.
היא נולדה למשפחת גרומן, משפחה שורשית ירושלמית, מיוחסת ואדוקה מאד. סבה היה הרב עמרם בלוי, שהיה מנהיג שהפגין, נלחם ואף ישב במאסר כדי למחות על חילולי שבת, גיוס בנות לצה"ל וחוקים דומים.
לאורך שנות ילדותה של גב' פרקש, היתה ירושלים מחולקת כאשר אין ליהודים אפשרות לגשת לכותל, לעיר העתיקה לקבר דוד ולשאר המקומות המקודשים. סבה והוריה סיפרו לה כל העת על המקומות האלו בגעגוע רב. מגיל צעיר גילתה הרבנית רחל כשרון מיוחד לאומנות וחלק גדול מיצירותיה עסקו בכותל ובמקומות הקדושים והביעו את כמיהתה לזכות ולבקר בהם.
חתונה והביקור הראשון בכותל
כאשר היתה בת 18, התארסה גב' רחל עם הרב יקותיאל פרקש - בן למשפחה חרדית אירופאית ממרכז הארץ, שמגיל צעיר נמשך לחסידיות השונות והחל ללמוד בישיבת תולדות אהרון במאה שערים. בהיותו בחור למדן, ומקורב מאד לרבי מתולדות אהרון הוא מצא חן בעיני הוריה של רחל שבחרו אותו כשידוך לביתם.
שנה לאחר החתונה, פרצה מלחמת ששת הימים וירושלים שוחררה. הרבנית פרקש זוכרת את ההתרגשות הגדולה, "אנשים חשבו שהגאולה הגיעה" היא אומרת.
שבוע לאחר מכן, לקח אותם הסבא לביקור בכל המקומות עליהם שמעו לאורך כל ילדותם. הם הלכו דרך שער יפו. עברו ברובע הארמני. ביקרו בבית הכנסת "צמח צדק", ניגשו להתפלל בכותל, הכל היה הרוס. אבל הסבא זכר איפה היה כל דבר וסיפר להם בפירוט ובהתרגשות. בדרך חזור, כאשר עברו ליד מנזר הוא הביע צער על כך שבניין המפיץ אמונה המנוגדת לא-ל אחד עדיין נותר עומד על תילו.
לאחר חתונתם, ביקשה גב' פרקש מבעלה שיתמיד בלימודו והיא תעבוד לפרנסת המשפחה. היא עסקה בהוראת אומנות בבתי הספר של "בית יעקב הישן" וגידלה את ילדיהם. הרב פרקש למד בשני כוללים, אחר הצהריים הוא החל ללמוד בכולל של חב"ד ב"צמח צדק" ושם הכיר חבדניקים רבים, החל ללמוד תניא ולהתקרב לחסידות חב"ד.
לא להתפעל מהעולם
הרב פרקש ורעייתו החלו לבקר אצל הרבי, העבירו את ילדיהם למוסדות חב"ד ובני המשפחה המורחבת חששו שמדובר ב"ירידה רוחנית" חס ושלום. כיום הם גאים בבני הדודים שלהם המשמשים שלוחי חב"ד בעולם כולו ומקרבים יהודים. ספרי ההלכה של הרב נמצאים בבתיהם של יהודים מכל המגזרים ופסיקותיו מקובלות גם עליהם. אבל אז, למשפחה המורחבת של גב' פרקש לא היה קל לקבל את התמורה שחלה בבני משפחתם.
הזוג פרקש התקרב לחב"ד אך לא שינה את לבושו, הרבי הורה להם שישארו בלבוש הירושלמי אליו הורגלו, בנותיה של רחל חובשות פיאות והיא ממשיכה ללכת עם מטפחת כפי שהורגלה.
"לא אשכח את הביקור הראשון שלנו אצל הרבי" מספרת גב' פרקש "נכנסו אני ובעלי ו-2 מילדינו, לא הצגתי את עצמי אפילו והרבי מיד פנה אלי ואמר 'היות ואת נכדה של הרב עמרם בלוי, שהיה אדם שלא התפעל מהעולם ופעל לפי אמונתו, כך גם את צריכה לא התפעל מהעולם!'. הדברים הללו חיזקו אותי שלא להתרגש מהביקורת של בני המשפחה שהתקשו עם המהלך שעשינו.
"בהמשך אמר לי הרבי שלמרות שעד אז היה מקובל בקרב נשים שלא ללמוד את תורת החסידות, עליי לעשות תעמולה בקרב נשים שהן יתחילו לעשות זאת. הוא ציין כי תורת החסידות עוסקת במצוות אהבת ה' ויראת ה' ואלו הן מצוות ששייכות לכולם, לגברים ולנשים כאחד, והיא תעניק להם את הבסיס לחיים."
כשהיא שבה לביתה בירושלים היא פתחה בשיעור חסידות לנשים כפי שהורה לה הרבי.
טרגדיה ראשונה, שניה ואז אתגר נוסף
הלימוד חיזק את אמונתה ונתן לה כוחות בהמשך, כאשר איבדה 2 מבנותיה שנפטרו באופן טרגי. היא התמודדה באופן אצילי ומלא אמונה תוך שהיא מחזקת את עצמה בכך שהקב"ה מנהיג את העולם וכל הנהגתו היא לטובה ולנו אין יכולת להבין מה ההיגיון והסיבה לכל דבר.
"לימוד החסידות אותו הציע לי הרבי נתן לי רוגע נפשי וידיעה שהכל מאת ה', נרגעתי וידעתי שהכל יהיה בסדר".
אבל בכך לא נגמרו האתגרים.
כאשר היא ילדה את בתה ה- 15, אמרו לה הרופאים כי צפוי לה עתיד קשה עם הילדה הזו. גב' פרקש התאוששה מהר מההלם ולקחה את התינוקת הקטנה והמתוקה לרופא הילדים החבדני"ק שלה. הרופא היה שליח להרגיע אותה ולומר לה שעם קצת סבלנות והרבה השקעה הילדה תגדל ותפרח ותביא להם הרבה אושר ונחת וכך אכן היה.
לאורך השנים הם השקיעו בילדה כל חוג וטיפול אפשרי ובבית התייחסו אליה כאל ילדה רגילה שיכולה ומסוגלת.
ריקי כיום בת 23 חיה חיים מלאים ומאושרים, עובדת ב - 2 עבודות, עד לא מזמן עבדה כפקידה במשרד האוצר, מנהלת חיי חברה ושומרת על קשר עם כל בני משפחה שאוהבים אותה ונהנים משמחת החיים המיוחדת שלה.
כמה נכדים יש לך? אני לא יודעת
לאורך השנים גדלו 15 ילדיה של גב' פרקש, נישאו והפכו בזה אחר זה לשליחים, רבנים וראשי ישיבות בכל רחבי העולם. בנותיה גרות באוסטרליה, קפריסין, צרפת, רוסיה וניו יורק, בניה גרים בוושינגטון, לוס אנג'לס ובארגנטינה.
כששואלים אותה כמה נכדים יש לה היא צוחקת ואומרת "אני לא סופרת".
למרות המרחק, הקשר עם ילדיה אינטנסיבי ויומיומי. "הרבי נתן לנו ברכות וכוחות להתמודד, לימוד החסידות מביא אותנו להבנה שאנחנו לא מנהלים את העולם, כמו שאמא שלי היתה אומרת באידיש "אנחנו לא צריכים להחזיק את השמים, הם לא נופלים" נכון שלא קל שהילדים נמצאים רחוק, אבל הכי חשוב לי לדעת שהם הולכים בדרך הנכונה ופועלים למען יהודים אחרים. הנחת מחפה על הגעגועים."
לא עובר יום בו גב' פרקש לא מקבלת הודעות וטלפונים מילדיה ונכדיה הרבים "הנה רק עכשיו קיבלתי צילום של מבחן שהנכד שלי עבר בהצטיינות" היא מספרת בשמחה "ב"ה יש הרבה נחת" . הרבנית רחל עושה מאמץ לנסוע מדי פעם ולבקר את ילדיה אבל לרוב הם מגיעים אליה או נפגשים בשמחות המשפחתיות.
כל ילדיה כולם קיבלו "חינוך" לאהבת ירושלים והכותל. מדי חול המועד היתה הגב' פרקש לוקחת אותם לכל המקומות שבהם ביקרה עם סבה ומספרת להם בפעם המי יודע כמה את סיפוריה של העיר הקדושה. אין פלא שלמרות שהם גרים רחוק, הלב שלהם נמצא בירושלים והם מחכים כבר לביקור הבא, שבו כמובן יקפצו קודם כל להתפלל בכותל.
כמעט מדי ערב נוסעת גב' פרקש לכותל המערבי, המקום אותו היא חיה ונושמת, שהיא חלק ממנו. "הקב"ה נמצא בכל מקום" היא אומרת "אבל בכותל יש תחושה מיוחדת והתעוררות של הלב"
ושם היא מתפללת על כל אחד ואחד מהילדים והם יודעים שאמא מתפללת וסומכים עליה. בכל פעם שיש להם צורך מיוחד בתפילה, הם מתקשרים לאמא ומבקשים שתתפלל עבורם בכותל.
כתוב תגובה