המאמר שלפניכם התפרסם בגליון כפר חב"ד על-ידי שמואל ליברמן. תודתנו נתונה למערכת על נתינת החומר לפרסום באתר.
לפעמים ישנה תחושה שאתה עד לרגע היסטורי שממנו הולכים להסתעף פעולות שעליהן עוד נשמע רבות בעתיד. זה מה שאני מרגיש במהלך הראיון עם ר' איסר לובצקי. הוא עצמו חרש מלידה, הפועל זה כמעט שנה בקרב קהילת החרשים בצרפת וכבר רואה הצלחה מופלגה. איסר פועל בהשראתו של הרבי – אשר הוא זה שראה בכל אחד, יהיה מי שיהיה, את היכולת לפעול על סביבתו.
את השיחה עם ר' איסר קיימתי בבית הוריו שיחיו שסייעו בקיום הראיון, אם כי יש להדגיש כמעט ולא הייתי צריך את עזרתם. ר' איסר מצליח להפליא ולהסביר את עצמו ומשנתו סדורה בפיו. בזכות תנועות ידיו והדיבור הרפה שלו, אפשר להבינו היטב – גם מי שלא מכיר את שפת הסימנים.
לפני הכול, ר' איסר, תציג את עצמך.
"נולדתי חרש להוריי שיחיו אשר פועלים רבות בהפצת יהדות בפריז. באחת היחידויות של הוריי, הם קיבלו הוראה מהרבי לשלוח אותי לחיידר עם ילדים רגילים. וכך היה. למדתי בחיידר של הרב שמואל (מולע) אזימוב, ואין צורך לומר שהוראה זו של הרבי עזרה לנו הרבה. העובדה שהתחברתי עם ילדים רגילים בגילי, עזרה לי להתפתח ולא להיות סגור בעולם שלי.
"בחיידר עצמו לא למדתי בצורה רגילה, כי פשוט היה קשה למורים (ואני מבין אותם היטב) להסביר לי כל דבר ודבר, אבל מעצמי ועל-ידי מורה מיוחד למדתי לקרוא לשון הקודש וצרפתית. מגיל צעיר חינכו אותי ל"מבצעים", לעזור ולקרב כל יהודי. כך, זמן קצר אחר הבר מצווה, מדי יום ראשון הייתי הולך לבית בו היו מתאספים חרשים יהודים. הייתי מדבר לפניהם ומניח להם תפילין.
שם פגשתי חסיד שסיפר לי שיש לו בן חרש והוא המליץ לי ללכת לישיבת 'נפש דוד' בטורונטו המיועדת לחרשים.
"הישיבה הזאת שינתה את כל חיי ממש", אומר ר' איסר בהתלהבות, "אני אסיר תודה לצוות של הישיבה ובמיוחד לראש-ישיבה ומנהלה הרב קקון, אשר דאג לנו עם צוות מורים מיוחד, שלימד אותנו חומש, גמרא, שולחן ערוך. זה היה ממש נפלא עבורי, פתאום הרגשתי שגם אני יכול ללמוד. כך למדתי כמה מסכתות גמרא ובעזרת השם אני מתכונן לגמור את כל הש"ס! בישיבה זו התחלתי לקבל חשק בלימוד התורה, וכעת ברוך השם אני כבר יכול למסור שיעורים בנגלה ובחסידות, והכל בזכות מפגש 'אקראי'."
לצד לימודיו בישיבת נפש דוד, היה איסר מבקר בישיבת חב"ד הסמוכה בטורונטו שם הוא היה שוקד על לימוד תורת החסידות. הוא מבקש להודות בחום לאנשי הצוות שם ש"נתנו לי להרגיש כחלק מהישיבה."
חזרה לפריז לפני כשנה נישא ר' איסר עם זוגתו, נכדת הרב ישראל זצ"ל, רבה הראשי של סרסל. "התיישבנו בפאריז וכעבור שנה נולדה לנו - תודה לא-ל - בת בריאה", הוא מספר.
לאחר החתונה, הרב שמואל אזימוב, שליח הרבי לפאריז, הציע לו לעבוד בבית-חב"ד לסטודנטים – בהכנת המקום והאוכל. "בד בבד התחלתי ליצור קשר עם החרשים וכמה מהם התחילו לבוא לשיעורים שאני מוסר באותו בית-חב"ד לסטודנטים".
איך עלה הרעיון להתעסק עם קהילת החרשים בצרפת? "למעשה, כבר כשלמדתי בישיבת 'נפש דוד', התחלתי לפעול עם חירשים יהודים באזור. ביקרתי בבתיהם, יחד עם חבר נוסף; מסרנו דברי תורה, התקנו מזוזות ועוד. ראינו שיש ביקוש רב ושהם צמאים לדעת וללמוד ועוד יותר לקיים מצוות. רבים מהם אמרו לנו שהם ניסו פעמים רבות למצוא רב שיתקשר איתם ללא הצלחה. עד היום יש לי קשר עם כמה מהם.
"אחרי שחזרתי לצרפת, חשבתי ש"עניי עירך" קודמים, וצריך גם לדאוג עבור החרשים שבצרפת. כך שאחרי החתונה, פניתי לרב אזימוב עם התכניות שלי והוא נענה בשמחה.
"אציין שבצרפת יש שתי עמותות לא-דתיות שפועלות שנים רבות עם קרב קהל החרשים. פעילותי הפיחה רוח חיים במישור הרוחני. בנוסף, אחי לוי שיחי', שהוא גם חרש (ביום-יום הוא שף בבית הספר 'בית חיה מושקא' בפריז) היה גם הוא פעיל רבות בקרב החירשים והפעילות שלו היוותה בסיס לפעילותי כיום.
"הפעילות שלי החלה, כאמור, עם הסטודנטים, אבל בהמשך התרחבה עם קהל חירשים מהציבור הרחב. כיום אני מוסר בפניהם שיעורים ביהדות באופן כללי, בהלכה, תניא ועוד. אין צורך לומר שצריך להכין היטב את השיעורים, אבל עצם המפגש כבר נותן בהם חיות וחשק להתקדם".
מה הייתה הפעולה הגדולה שלך הראשונה?
"בחנוכה האחרון ארגנתי מסיבת חנוכה עבור קהילת החרשים. הגיעו כחמישים חירשים. לא ציפיתי להצלחה גדולה כזו כבר בתחילת הדרך. זה היה ממש עצום לראות קהל כה גדול. דבר האירוע התגלגל "מפה לאוזן" – או למעשה מ'הפה לסימנים'... רבים מהחירשים הגיעו ביחד עם נשיהם וילדיהם. "
לקראת פורים, היה ברור שצריכים לעשות משהו גדול יותר. הגיעו יותר ממאה ועשרים חירשים! קראתי בפניהם מגילה בשפת הסימנים, והייתה אווירה שמחה והתרגשות גדולה על פניהם של המשתתפים. כאן ברצוני לציין שכל הפעילות הגדולה של פורים, ירדה לפועל בעזרתה של זוגתי אשר טרחה להכין הכול בכדי שהיה באופן מסודר ומושלם – לשם ולתפארת".
"החרשים צריכים להרגיש שהם חלק מעם-ישראל ושגם הם צריכים לקיים מצוות. לא תמיד קל להסביר להם שיש מצוות שהם כן חייבים ויש מצוות שהם פטורים. למרבה הצער, ישנה התבוללות גדולה בקהל זה, ועל כן הכינוסים הללו מעודדים אותם ומחזקים אותם להתקרב יותר ויותר למסורת".
מה הפעולות הבאות שאתה מתכונן?
"כבר עתה אני מקיים ביקורי בית, קובע מזוזות ומכשיר בתים אצלם. אני מקווה בקרוב להרחיב את מערך שיעורי תורה לחרשים. לקראת פסח, אני מתכנן להגדיל את הפעילות. יש תכנון לארגן סדר מיוחד עבורם, בו יקיימו את מצוות החג ויאכלו מצות עבודת-יד, לראשונה בחייהם.
"בעתיד בעזרת השם, אני מתכנן לארגן שבתונים, והכל מתוך מטרה לחבר אותם לעם ישראל.
"הרבי תמיד ביקש להדגיש לא לראות בחסרון תירוץ לאי-פעילות, אדרבה את החיסרון שיש צריך לתרום עבור עבודתו יתברך, לעשות דירה בתחתונים, וזה מה שאני מרגיש: אם הקב"ה ברא אותי ככה, אז עלי לנצל זאת לפעול בקרב החרשים לקרבם לתורה ולמצוות וכך לקרב את ביאת המשיח."
הוסיפו תגובה