תארו לעצמכם מדינה בה יש 78,000 שופטים. קראתם נכון: שבעים וחמישה אלף שופטים. מה זה אומר? קודם כל, שאולי כמה מהחברים הטובים שלכם היו שופטים, או אולי אתם עצמכם... אבל מה שיותר חשוב, המערכת המשפטית הייתה נגישה לכל אחד. כל סכסוך, כל תביעה הייתה נפתרת תוך זמן קצר כי יש מספיק שופטים לכולם1 .
זהו תיאור די מדוייק על המערכת המשפטית שהתנהלה כשבני-ישראל עשו את דרכם במדבר.
המערכת המשפטית שהציע יתרו
לאחר היציאה ממצרים, לצד היותו זה שמעביר לעם את דברי האלוקים, הפך משה להיות גם השופט היחידי בעם. בכל פעם שנוצר צורך להכרעה משפטית, היו שני הצדדים באים לפני משה בכבודו ובעצמו והוא היה פוסק עם מי הצדק.
כאשר יתרו, חותן משה, בא לביקור במדבר, הוא מעיר לחתנו כי זה לא יוכל להימשך זמן רב מדאי2 . "לא טוב הדבר אשר אתה עושה! נבול תבול גם אתה גם העם הזה אשר עמך, כי כבד ממך הדבר – לא תוכל עשוהו לבדך."
הוא הציע לו לחלק את התפקידים. משה ימשיך להיות זה שמדבר עם בורא העולם ומלמד את התורה, אך המשפט ייעשה באמצעות מערכת היררכית של שרי עשרות, שרי חמישים, שרי מאות ושרי אלפים.
לכל עשרה אנשים ימונה שופט אחד. על כל חמישה שופטים כאלו, ימונה שופט עליון יותר שנקרא שר חמישים. לכל שני שרי חמישים ימונה שופט נוסף שהוא שר מאה, ועל כל עשרה שרי מאה ימונה שופט עליון – שר אלף.
כאשר אנשים ירצו להביא את טענותיהם בפני בית המשפט, הם ייגשו לערכאה הנמוכה ביותר שהיא שר עשרה. במקרה של ערעור הדבר יובא לערכאה גבוהה יותר ורק במקרים נדירים יהיה צורך להגיע למשה רבינו בכבודו ובעצמו.
משה קיבל את הצעת חותנו ויישם אותה. באותם ימים בני ישראל מנו שש מאות אלף איש, ולפי חשבון זה מונו 78,600 שופטים3 בעם ישראל!
מתוך הפרשנים
מי יבחר את השופטים? מלשון הפסוק "ואתה תחזה" משמע שמשה רבינו יהיה זה שיבחר את השופטים החדשים4 . עם זאת מעניין לציין כי יש דיעה אחת5 לפיה על השופטים להיבחר על ידי האזרחים ולא באמצעות מינוי מלמעלה.
הליך הבחירה התבצע כך שקודם כל נבחרו עשרות אלפי השרים הפשוטים יותר, ומתוכם נבחרו שרי חמישים, מתוכם שרי מאות ולאחר-מכן שרי אלפים6 .
כיצד בוחרים שופט טוב? יתרו הציב את התנאים הבאים לקבלת אדם כשופט: עליו להיות איש חיל, ירא אלוקים, איש אמת ושונא בצע. בסוף חייו סיפר משה רבינו לעם את מה שהתרחש והוא ציין כי הוא חיפש "אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם7 " אך בסופו של דבר הוא מצא רק "חכמים וידועים" אך לא אנשים נבונים.
בנוסף, אין לשופטים לעסוק בעבודה אחרת אלא עיסוקם העיקרי יהיה משפט8 .
מתי הולכים לערכאה עליונה? יתרו ציין כי "את הדבר הגדול יביאו אליך", אך משה ביקש להביא אליו את הדבר הקשה. הסבר מעניין להבדל בין הדברים אומר כי הדבר נובע מההבדל בין המערכת המשפטית של אומות העולם לזו של עם ישראל: אצל אומות העולם, רק משפטים על סכומי כסף גדולים צריכים להגיע לערכאה עליונה. אך אצל עם ישראל דין פרוטה כדין מאה; לא חשוב הסכום, אלא רק רמת הקושי שכרוכה בפסק דין9 .
מסר לחיים
עצתו של יתרו הייתה הצעה פשוטה והגיונית. משה רבינו לבדו לא יכול לשפוט את העם, ולכן עליו למנות שופטים נוספים. אבל האם משה, מנהיג ורועה ישראל, לא ידע זאת בעצמו?
הרבי מסביר זאת כך10 : משה ידע שכאשר היהודים יעמדו מולו, הם יחושו ברמת קדושה גבוהה, יתנתקו מחיי היומיום והדבר יביא מידית לפתירת כל סכסוך.
אבל יתרו טען ובצדק שזהו רק פתרון זמני. מאוחר יותר משה ימות לבית עולמו, והעם ישוב למצבו הטבעי. אין ברירה אחרת אלא למנות שופטים, לחבר את האלוקות עם המציאות הטבעית. כך, ורק כך, זה ישרוד את מבחן המציאות.
לפעמים אנו נמצאים בימים קדושים ומיוחדים וחשים התעלות הרוח. אסור לנו לחשוב כי זוהי המטרה, אלא יש לחבר את הקדושה וההתעלות לחיי היומיום.
כתוב תגובה