האם ידעתם על החשיבות המיוחדת המיוחסת בתורה לעצי פרי, ועל כך שהתורה אוסרת לכרות עץ פרי ללא סיבה מיוחדת? ספרי הלכה רבים עוסקים בנושאי כריתת עצי פירות ומפרטות מתי וכיצד מותר לעשות זאת.

חשיבות עצי הפרי – והאיסור לכרות אותם

כאשר משה רבינו מעביר לבני-ישראל כיצד עליהם להתנהג בשעת מלחמה, הוא מעביר להם את הציווי האלוקי הבא (דברים כ, יט):

כי תצור אל עיר ימים רבים להילחם עליה לתפשה, לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן – כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות. כי האדם עץ השדה, לבוא מפניך במצור.

רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא – אותו תשחית וכרת, ובנית מצור על העיר אשר היא עושה עמך מלחמה עד רדתה.

פרשני התורה מסבירים זאת כך:

אם יש לכם צורך בעצים עבור המלחמה, ובידכם הברירה האם להשתמש בעצי פרי או עצי סרק, עליכם לבחור בעצים שלא מניבים פירות. אך אם אין די עצי סרק כדי לספק את המוצרים הנדרשים לצבא, אז מותר להשתמש גם בעצי פרי1.

חכמינו זכרונם לברכה ראו בפסוק זה איסור כוללני יותר, שלא להשחית אף אלמנט בעולמו של הבורא ללא כל סיבה. איסור זה מכונה בשם "בל תשחית", אל תשחית דבר אם אין לך תועלת מהשחתה זו.

עם זאת, הפסוק אוסר במפורש כריתת עצי פרי. לפיכך, ספרי הלכות רבות עוסקים בדינים אלו ומבררים מתי אסור ומתי מותר לכרות עץ פרי.

אסור לכרות עץ פרי אפילו אם...

* העץ צעיר ועדיין לא הניב פירות.

* הפירות רקובים.

* הפירות עצמם בלתי אכילים והם משמשים להפקת משקאות בלבד.

* העץ לא שייך לאיש.

מותר לכרות עץ פרי אם...

* ללא צל של ספק העץ הזדקן ופירותיו לא מצדיקים את המאמצים המושקעים בו.

* העץ עצמו רווחי יותר מהפירות.

* הוא מזיק לעצים אחרים.

* הוא ממוקם בשטח לבניה והוא מפריע לבניית הבית. ישנם הגורסים כי גם במקרה כזה יש רק לעקור את העץ בשלימותו ולנטוע אותו במקום אחר.

לסיכום

חשיבותו של עץ הפרי נובעת מכך שהאדם אף הוא דומה לעץ – "כי האדם עץ השדה." לפיכך, היהדות מייחסת חשיבות רבה ונזהרת שלא לכרות עץ שיכול להניב פירות. בשל מורכבות ההלכות העוסקות בכך, מומלץ להתייעץ עם רב מוסמך לפני כל כריתת עץ פרי.