מריבות בין אחים ואחיות הן חלק בלתי נפרד מחיי המשפחה. אך העובדה שההורים חשים כי תפקידם לשמש כשופטים יכולה לגרום אפילו יותר נזק בטווח הארוך.

שני ילדים בוכים ניגשים להורה, מצביעים זה על זה ומחליפים האשמות "היא התחילה", "לא נכון הוא צעק עליי", "היא לקחה את זה ממני". מאוד קל להורה ליפול למלכודת השיפוט והקביעה מיהו הצד האשם ומי חף מפשע.

אם התברכתם בשני ילדים או יותר, סביר להניח שאתם מבלים די הרבה שעות בשבוע בתפקיד השופט. כמו הורים רבים, יתכן שאתם חושבים שזו חובתכם כהורים. תשבו ותקשיבו בסבלנות לכל צד, תחקרו את הצדדים חקירה צולבת ותאזינו לסיפורם של עדי ראייה. עד שתהיו מוכנים לפסוק מי צודק ומי לא, סביר שהילדים כבר ישכחו מן המריבה ויעברו לפעילות הבאה.

מה שלא בסדר עם התמונה הזו – חוץ מהזמן והאנרגיה המבוזבזים – היא העובדה שאתם מלמדים את ילדיכם כי בכל קונפליקט יש צד אחד אשם, וכי הפיתרון הוא להטיל את האשמה על ראשו של אותו צד אשם אחד ויחיד.

פסיכולוג ילדים הציע לי לאחרונה משהו פשוט: אם שני ילדים באים ומתלוננים שהם רבו (אלא אם כן אחד מהם הוא מציקן ידוע), הענש את שניהם! שלח את שניהם לחדריהם. הם ילמדו מהר מאוד לפתור את המחלוקות שלהם בעצמם על ידי הפסקת ההתנהגות השלילית שגרמה לריב. הם לא יחפשו את מי להאשים, כי ייקח להם יותר זמן לפתור את הקונפליקט בדרך זו. פיתרון מהיר, פירושו שהם יוכלו לחזור לשחק יותר מהר.

הנטייה להאשים אחרים על מה שלא בסדר היא טבעית אצל ילדים. אם לא נלמד אותם התנהגות שונה, נגרום לכך שנטייה זו תמשיך אצלם עד לבגרותם. כאשר שני אנשים באים אליי עם קונפליקט, אני מגלה לרוב שכל אחד מן הצדדים מסוגל לבטא מצוין את תרומתו של האדם האחר ליצירת הבעיה. אני שומע אותם אומרים דברים כמו, "אם הוא רק היה מפסיק למתוח עליי ביקורת", או "למה היא עקשנית כל כך?", או "למה הוא לא מתנהג אליי יפה? אם הוא היה משתנה, הבעיה לא הייתה קיימת".

אנו נוטים למקד את כל האנרגיות שלנו בחלק שאותו משחק יריבנו ביצירת הקונפליקט. אבל זהו בדיוק חלק הבעיה שעמו אנו הכי פחות מסוגלים להתמודד ולתקן! אין לנו שליטה על מה שאנשים אחרים חושבים, מרגישים או עושים. כשאנו מתמקדים ברגשותינו ובמעשינו שלנו, שעליהם יש לנו שליטה, אנו יכולים ליישם את השינויים המתאימים שיעזרו לנו לפתור את הבעיה.

כמעט בלתי אפשרי למצוא סכסוך שבו צד אחד צודק ב-100% והצד השני טועה ב-100%. ברוב המכריע של המקרים, כל אחד מן הצדדים תורם לקונפליקט. יהיה לנו סיכוי הרבה יותר גדול לפתור את המחלוקות שלנו אם נבחן בכנות את החלק שאותו מילאנו אנחנו במחלוקת. ובכך שנגייס את האומץ להניח בצד את האגו שלנו ולקחת אחריות על שגיאותינו, נעודד את יריבנו לעשות כמונו.

נסו זאת – זה עובד! והכי חשוב – למדו זאת את ילדיהם כל עוד הם צעירים, כל עוד סכסוכיהם קלים יחסית, והם פתוחים מספיק כדי ללמוד את האמת.