באמצע הלילה, בתי נעמי רצה לתוך חדר השינה שלי כשהיא קוראת "אמא, אמא!" ובוכה בקול רם. חלום רע חוזר ונשנה שב והעיר אותה משנתה.

"זה היה אותו חלום?" שאלתי, ביודעי מה תהיה התשובה, כשאני מוחה את שיירי השינה מעל עיניי היגעות.

תנועות ראשה וארשת פניה המבועתת סיפרו לי יותר משיכלו מלים להביע. שמעתי את כל הפרטים על החלום, אותו היא כבר סיפרה לי כמה פעמים. היה זה סיוט לילה אופייני לילד/ה, כמעט זהה בכל פעם שחלמה אתו. איש מפלצתי, פניו מכוסים כליל במסכה שחורה, נכנס לביתנו, צעד לתוך חדר השינה שלה ואמר לה לבוא אתו. כשהיא סירבה הוא התחיל לרדוף אחריה. כשלבה הולם בחוזקה, היא רצה יותר ויותר מהר עד שנתקלה במשהו ונפלה. הוא ניגש אליה והושיט ידו כדי לתפוס אותה, אבל בדיוק אז היא התעוררה וצרחה בטירוף.

במשך הימים הבאים ניסינו בעלי איסר ואני לדבר על לבה של בתנו – שהייתה אז בת שש – על החלומות שלה. ניסינו הכל. איסר ציטט את דברי חז"ל המוכיחים שהחלומות חסרי כל משמעות. הוא סיפר לה כיצד לפעמים אנו מבחינים בדמויות או באירועים במהלך היום, והתת-מודע שלנו מערבב אותם יחד ויוצר סיוטי לילה שאין בהם כל הגיון כשאנו ישנים. הוא הסביר איך באמת אפשר להביא למצב שבו לחלומות אין כוח ממשי עלינו.

המשכנו והמשכנו לדבר אליה, אך המבט הלא מאמין בעיניה המבועתות של נעמי העיד על כך שלא בדיוק הצלחנו להגיע אליה בדברינו.

הדבר הבא שניסינו היה להציע שהיא תתפלל קטעים מיוחדים מן התפילות בתשומת לב מיוחד לפני שהיא הולכת לישון. אך האמת היא שנעמי – ילדה רצינית ורגישה מטבעה – תמיד התפללה ברצינות וכמעט תמיד קראה כל מילה בקפדנות תוך הצבעה על המקום המתאים בספר.

לפני השינה ניסינו גם להראות לנעמי שדלתות ביתנו נעולות ושאיש אינו יכול להיכנס דרך חלונות חדר המיטה שלה, המצויים גבוה בקומה השנייה. היא הנידה בראשה, עיניה פקוחות לרווחה, אך לא נראתה כה משוכנעת מן ההיגיון ש"איש מפלצת" יצטרך בכלל להזדקק לאמצעים כמו דלתות וחלונות כדי להיכנס הביתה.

לבסוף הצעתי נואשת שנעמי תדון בבעיה הזו עם אבא שלי. "אולי סבא יידע מה לעשות", אמרתי לה בתקווה.

אבי הרב דויד שוחט, אף שהוא רב שנטל קהילת העיר כולה מונח על כתפיו, הרים את נעמי בסבלנות על חיקו והעניק לה את מלוא תשומת לבו, כאילו בעייתה היא העניין הדוחק ואף היחיד המונח לפיו באותו רגע.

"וספרי לי איך נראה האיש הרע", עודד אותה.

נעמי תיארה את תוויו המכוערים ואת מבע פניו המאיים. אבי שאל אותה עוד שאלות והאזין בתשומת לב לתיאור כל פרטי מראהו של האיש הרע שבחלום.

לבסוף הוא הביט בה ברצינות רבה. שניהם ישבו בדממה מהורהרת במשך דקות מספר בטרם המשיך ואמר, "נעמי, את רוצה שאסביר לך את החלום שלך?"

נעמי הנהנה בראשה לאות כן.

"האיש הרע", פתח אבי ואמר, "הוא היצר הרע שיש לכולנו בתוכנו. הוא רע מאוד ומכוער ומנסה לפתות אותנו ללכת בדרכיו הרעות. לכן הוא ביקש ממך ללכת אחריו. אבל את היית אמיצה וחזקה וסירבת ללכת אחריו ולכן הוא ניסה עוד יותר ורדף אחרייך. לפעמים הוא אפילו יכול לגרום לך למעוד וליפול או לעשות משהו שאינו כשורה, כמו לא להתנהג יפה לאחייך ואחיותייך או לחברותייך, או לא לעשות מה שהורייך או המורות שלך אומרים לך". הוא עצר רגע בטרם המשיך ואמר, "מה את חושבת שאת יכולה ללמוד מן החלום הזה?"

נעמי היססה לרגע בטרם השיבה בביטחון, "שאני צריכה להיות מאוד חזקה ונחושה לא לתת לידיים הרעות שלו לתפוס אותי או לשכנע אותי לעשות משהו רע".

אבי ביקש אז את נעמי לתת לו דוגמאות מעשיות היכן תוכל ליישם את הלקח הזה. בדקות הבאות ישבו הנכדה והסבא וחשבו על דברים שונים בחייה של בתי שבהם יש מקום לשיפור. לבסוף נעשתה השיחה עליזה יותר ושמעו את שניהם צוחקים.

מאז אותו יום חשבתי שגישתו של אבי בהתמודדות עם בעייתה של בתי היא כלי מעולה לפתרון בעיות החיים באופן לכלי.

לכולנו יש ילד פנימי בתוכנו, המלא פחדים, חוסר ביטחון ומקומות פגיעים בנפשו.

עלינו להכיר בפחדיו של הילד הפנימי הזה ולא לבטלם.

על מנת לפתור בעיה, צריך קודם כל להתמודד אתה. רק מרגע שהבטת ל"מפלצת" ישר בעיניים תוכל לקוות להפוך אותה למשהו אחר.

אם תתעלם מן המפלצת ותבטל אותה כחסרת משמעות, לא תפתור את הבעיה אלא תהיה בורח מפניה. מצד שני, אם תתמודד עם הבעיה, תהיה מוכן ללמוד איך להתמודד אתה. אם תעמוד בפני חוסר הביטחון שלך ופחדיך, תוכל ללמוד לנצל אותם ככלי לצמיחה.

יתר על כן, יש ללמד ילדים – וגם את הילד הפנימי שלך – איך להתמודד עם בעיות ברמה שבה הוא נמצא, תוך שימוש בדוגמאות מעשיות. עשה את השיעורים ממשיים ורלוונטיים על ידי מתן דוגמאות ממשיות מתוך נסיבות חייו.

נעמי עדיין מתעוררת לפעמים מחלום רע כזה או אחר, אבל החלומות הללו לא מגיעים יותר בתדירות כה גבוהה או בעוצמה כה כבירה. יתר על כן, לחלומות הללו כבר אין אותה עוצמה או השפעה הרסנית כפי שהייתה להם בהתחלה, שכן כעת היא מרגישה שיש לה הכוח להאזין למסר שאותו הם מבקשים להעניק לה.