בניית יחסים היא תכופות אחד ההיבטים המוזנחים ביותר בהורות למתבגרים. אך כפי שעולה מן הראיות בשטח, ברור שמערכת היחסים עצמה היא המפתח להתמודדות עם נוער בסיכון ולהשבת הביטחון ליחידה המשפחתית.

למסקנות דומות הגיעו גם שני מחקרים אחרים: מחקר של אוניברסיטת קולומביה בספטמבר 2002 מצא כי "בידוד מן ההורים מגביר את הסיכוי שסטודנטים אמידים ייכנסו לדיכאון, יעשנו, ישתו אלכוהול וישתמשו בסמים"; ומחקר משנת 1999 של המכון הלאומי לשימוש בסמים הראה כי "נמצא שתוכניות הממוקדות במשפחה מפחיתות באופן משמעותי את כל תחומי הסיכון העיקריים ומגדילות את התהליכים שנועדו להגן על המתבגרים, וכי אפילו משפחות בעלות בעיות "קשות" יכולות להפיק תועלת מאסטרטגיות לחיזוק המשפחה".

כדי לחזק את הממצאים של שני המחקרים אלו, שאלתי קבוצת צעירים בתיכון בבית ספר ידוע, מה להרגשתם הם הנושאים החשובים ביותר הניצבים בפני מתבגרים. להלן מובאות תשובות הסטודנטים בהתאם לדירוג שהם עצמם דירגו, החל בחשוב ביותר:

* אכזבה וכעס ביחס להורים

* חוסר אהדה למורים מסוימים

* רצון חזק שחברים יקבלו אותך ולהיות מקובל בחברה

* הרצון להיות מבוגרים והעובדה שהם (הנוער) עדיין בשליטת הוריהם

* הלחץ הפנימי הנובע מן הניסיון לפתח ערכים אישיים ולפעול לפיהם, בניגוד לערכי הורים וחברים

* הכוח העצום של אמצעי התקשורת, המעודדים להתנסות במין ובאלכוהול

* השינויים העצומים בתחום הפיזי והפסיכלוגי המתרחשים בתקופה זו בחיים

באופן מפתיע, נושאים כמו שינויים פיזיים, לחץ חברתי ושימוש בסמים היו במקום נמוך יותר ברשימת הסטודנטים, ואילו במקום הגבוה ביותר דורגו נושאים של מערכות יחסים קשות עם הוריהם ועם מוריהם. באופן כללי, נראה היה שמתבגרים אלה מנוכרים להוריהם ומרגישים שמוריהם איכזבו אותם, איכשהו.

כל המידע הזה יכול לעזור להורים לקלוט שבעיותיהם של מתבגרים אינן בהכרח "שם בחוץ". תכופות, המקור לקונפליקט מצוי בתוך גבולות מערכת היחסים שיש למתבגרים הללו עם הוריהם, עם מוריהם ועם חבריהם. מציאת דרכים להעמקת הקשר עם בניהם ובנותיהם המתבגרים, מהווה צעד חשוב מאוד שיכולים הורים לנקוט כדי לעזור למתבגרים שלהם למתן את ההתנהגות-בסיכון שלהם. ככל שהורים ישקיעו יותר במערכת היחסים שלהם עם בנם או בתם המתבגרים, כן אף תהיה להם יותר הזדמנות להשאיר רושם חיובי ובר-קיימא בחייהם.

להשקיע במערכת היחסים שלכם

במובנים רבים, ההשקעה בקשר רגשי עם מתבגר דומה לבניית השקעה כספית רצינית. השקעה חכמה היא הכנה מצוינת לעתידך, והנוסחה הזו עובדת ביחס למתבגרים ממש באותה דרך – ככל שתשקיע יותר, כן תקבל יותר בחזרה. אולם, כל השקעה טובה מצריכה תכנון קפדני. נדרשים זמן, משמעת וסבלנות רבה כדי שתראה פירות ממשיים בעמלך.

מערכת יחסים שהשקיעו בה היא כזו המסוגלת לשאת את כל המבחנים והמערבולות של גיל ההתבגרות. זו מערכת יחסים העומדת לרשותך בזמנים קשים, כך שכאשר תזדקק להשתמש בהשקעתך בטרם עת, היא תמתין לך ותהיה מוכנה לסייע לך.

אשתי ואני משתדלים לקבוע זמנים לבילוי בנפרד עם כל אחד מילדינו הגדולים יותר, לפחות פעם בשבוע. לאחרונה אפילו התחלנו לקבוע זמנים ל"יציאה לבילוי" עם כל אחד מילדינו. לפעמים אנו יוצאים למסעדה לאכול או הולכים לטייל. לפעמים אנו יוצאים לשוחח על כוס שתיה קלה בקניון הסמוך. כאשר החיים עמוסים מאוד וזמני מוגבל, אני לרוב משקיע זמן בקריאת סיפורים לאחד מילדיי או פשוט בשיחה עמו ביחידות. החשוב ביותר הוא, שבמשך זמן הבילוי שלי אני אף פעם לא מדבר על שיעורי בית או על בעיות התנהגות. אנו פשוט משוחחים על דברים שהם – הילדים – חושבים שהם חשובים.

אין זה משנה באמת מה אתה עושה או על מה אתה מדבר במשך הזמן האישי שלכם ביחד. מה שחשוב הוא לתת לבנך או בתך המתבגר/ת את ההרגשה שהוא או היא האדם החשוב ביותר בעולם. הרגעים הללו של בניית-קשר נותנים להורים את ההזדמנות לפתח קשר אישי מן הסוג שלו הם זקוקים כדי לסייע למתבגרים שלהם לנווט דרך המים הסוערים של גיל ההתבגרות.

למרות שהורים מנסים תכופות לאלץ את המתבגרים שלהם להתנהג באופן בו הם מצפים שהם יתנהגו, הרי בטווח הארוך, לא הלחץ שמפעילים ההורים הוא מה שמשנה כאן. מה שחשוב הוא מערכת היחסים הכוללת, הבנויה על תחושת חברות חזקה ועמוקה – זה מה שעוזר למתבגרים לפתח ביטחון והערכה עצמית. ההערכה העצמית הופכת לקרש קפיצה היכול לעזור למתבגרים לפתור אפילו את הבעיות הקשות ביותר.

בחינת הערכים ההוריים שלכם

תארו לכם נהר זורם המפעיל מידת לחץ מסוימת על סכר. פתאום, בלי כל אזהרה מוקדמת, מביאה סופת הוריקן כמויות עצומות של גשם המפעיל 50 אחוז יותר לחץ על הסכר. אם לא יפעילו על הסכר כמות זהה של כוח מייצב, הוא לא יהיה מסוגל לעמוד ברמת הלחץ החדשה המופעלת עליו, וקיים חשש שהוא יתמוטט.

גם גיל ההתבגרות יכול להגיע כמו הוריקן, ולהביא עמו "מערבולת" של רגשות ולהוסיף לחץ עצום על מערכות היחסים של הנער או הנערה המתבגרים. כדי לענות על האתגר, הורים צריכים לבחון את הדרך שבה הם מתייחסים להוריקן של בנם או בתם המתבגרים. עליהם להיות מסוגלים לשנות את סגנון ההורות שלהם כדי שיוכלו לשאת את הלחצים החדשים העומדים בפני בנם או בתם.

כדי לחזק את הסכר, הורים צריכים להתחיל בכך שיבחנו את הערכים הבסיסיים המגדירים את תפקידם כהורים. לדוגמא, יש הורים המדגישים שילדיהם צריכים להצליח בבית הספר ולעבוד קשה כדי להגיע להישגים מקצועיים. אחרים רוצים שילדיהם יהיו כנים וישמרו על אמות מידה התנהגותיות גבוהות יותר מבחינה מוסרית, ללא קשר לקריירה שבה הם בוחרים. ישנם הורים המאמינים שהמטרה החשובה ביותר של ילדיהם היא להיות עצמאיים ולא להישען על אחרים לקבלת עזרה, ואילו אחרים דואגים יותר שילדיהם ישמרו על זהותם הדתית ויימנעו מפיתויי העולם שבחוץ.

אף שכל הערכים הללו חשובים אמנם בגידול ילדים, הרי שביחס למתבגר הנמצא בסיכון, הכרחי לפתח מתינות ביחס לערכים כאלה. מתבגרים בסיכון, יתכן שלא יהיו מסוגלים להגיע להישגים אינטלקטואליים, לשמור על אמות מידה מוסריות גבוהות יותר, או לחיות חיי דת, ללא סוג חדש של מערכת תמיכה מהוריהם. המטרות שהציבו להם הוריהם עשויות להיות בלתי מציאותיות. אם אכן כך הדבר, הרי שההורים צריכים לשנות את הדגש שלהם לכיוון של פיתוח מערכת יחסים עם המתבגר/ת, ולהתרחק מן המטרה שהמתבגר/ת יחיה לפי ציפיותיהם. במקום לבחור כמטרה העיקרית הצלחה בתחום המקצועי או עצמאות כלכלית, מרכז ההורות החדש שלהם צריך להיות מערכת היחסים עם בנם או בתם המתבגרים.

שאלו את עצמכם: מה עומד במרכז יחסיכם עם ילדיכם המתבגרים?

אתלטי/ מוסיקלי

מצליח מבחינה כספית

עצמאי

אחראי

מוסרי

אחר______

אך התשובה האמיתית היא לשים את מערכת היחסים במרכז, ואת כל שאר הרכיבים מסביב.

מערכת היחסים עומדת במרכז, כיוון שמערכת היחסים היא הגורם היחיד החשוב ביותר (ותכופות הקשה ביותר) שעליו צריכים הורים לעבוד עם בנם או בתם המתבגר/ת. מערכת היחסים צריכה להיות הדבר שעומד במרכז עד שהמתבגרים מסוגלים לעשות את השינויים הנדרשים כדי לשמור בעצמם על יציבות ולהגיע בעצמם למימוש ולהגשמה.