– "למה אתה לא מקשיב לי?"

– "אני מקשיב לך כל הזמן, ואת רק מתלוננת!".

מיליוני קונפליקטים כאלו מתרחשים בין בני זוג בכל רגע, בכל העולם. לא קל למצוא בן זוג, ועוד יותר מכך, לא קל לשמור על שלום בית באופן ממושך. לא לחינם אמרו חז"ל: "קשה לזווגם כקריעת ים סוף".

הקושי בזיווג נובע מן העובדה שאיש ואשה הם בעלי תכונות שונות ואפילו מנוגדות. הם שונים פיזית, מנטלית, נפשית ותופסים את המציאות בצורה שונה. האיש מודד כל דבר על פי התועלת שתצא ממנו, והאשה בוחנת כל דבר מההיבט הרגשי. גבר מצפה לכבוד ולפרטיות, ואילו אשה כמהה למשענת ולהקשבה. לפי הקבלה, האיש מגיע מספירת החכמה, והאשה מספירת הבינה. מאיפה שלא תסתכלו על זה, יש פער מהותי בין איש לאשה.

כיון שמדובר בהבדל תהומי, גובר הצורך לזכות בברכת ה' עבור בניית הבית היהודי. הרעיון הזה נרמז גם במילים 'איש' ו'אשה'. האות י' במילה 'איש' והאות ה' במילה 'אשה' מרכיבים יחד את שם ה' – 'י-ה'. אך אם מורידים את שתי האותיות הללו, מקבלים את המילה 'אש'. כדברי חז"ל: "זכו – שכינה שרויה ביניהם; לא זכו – אש אוכלתם".

השאלה היא, איך מביאים את ברכת ה'?

יש הרבה דרכים לעשות זאת, אך נסתפק הפעם בשני טיפים – בשתי מצוות המסמלות יותר מכל את הבית היהודי.

הטיפ הראשון נועד למציאת בן זוג. בתלמוד נאמר כי הדלקת נרות שבת על ידי האם, מהווה סגולה למציאת בן זוג טוב עבור הבת, שכן בעבר, היו אלו ההורים שבעיקר החליטו על זהות בן הזוג. אולם בזמננו, בשונה מבעבר, הבת היא זו שבוחרת ומחליטה על בן הזוג שלה. בהתאם לכך, מן הראוי שכל בת (מגיל 3) תדליק בעצמה נרות שבת. זכות זו תעמוד לבת בעתיד, כסגולה למציאת בן זוג.

הטיפ השני רלבנטי אחרי החתונה, לשמירה על שלום בית. כאשר בני הזוג שומרים על דיני טהרת המשפחה, בהתאם לרצון ה', בכך הם עושים כלי להביא את ברכת ה' לבית.

אם תרצו, זו ברכת הבית היהודי.