בשבוע שעבר התקשרו אליי שני הורים טריים שניסו להחליט מתי ניתן לערוך את ברית המילה של בנם. הוא נולד בשעות אחר הצהריים המאוחרות קצת לפני רדת החשכה, בדיוק שבוע לפני ראש השנה.

באופן אידיאלי עורכים את הברית ביום השמיני ללידה אפילו בשבת וחג (כגון ראש השנה או פסח). אך אם מסיבה כלשהי הברית נדחית, אזי איננו עושים אותה בשבת או ביום טוב, אלא ביום חול בלבד.

אילו היה התינוק נולד במשך היום, הברית הייתה מתבצעת בשבוע שלאחר מכן, ביום שלפני החג. מצד שני, אילו היה נולד בלילה, היינו עורכים את הברית בחג עצמו.

אולם אנו חיים בעולם שאי-הדיוק שולט בו. כמעט בלתי אפשרי לקבוע בדיוק את הרגע שבו מסתיים יום אחד ומתחיל יום אחר. בתשובה למציאות זו יצרו הרבנים תחום דמדומים: זמן הנקרא "בין השמשות". זהו זמן שאינו יום ואינו לילה, ואין כל אפשרות להגדיר במדויק את תאריך הלידה של תינוק שנולד בזמן זה.

לא יכולנו להסתכן בעריכת הברית ביום שלפני החג, שכן יתכן וזהו היום השביעי ללידה בלבד; לאידך, לא יכולנו לערוך את הברית בחג שכן יתכן והברית הייתה אמורה להתקיים ביום הקודם, ועריכתה בחג תהווה חילול החג. בסופו של דבר ההלכה נפסקת כי יש לדחות את הברית לאחר החג.

זהירות דומה ננקטת מדי שבת. איסור עשיית מלאכה חל בזמן שקיעת החמה, אך זמן הדלקת הנרות קודם לכך. הדבר נעשה כדי להגן על המאחרים, ובכך להגן על קדושת השבת מפני חילול שלא במתכוון.

מעניין לקרוא שאלוקים לא נקט בזהירות כזו. בפרשת השבוע (ב', ב) אנו קוראים "ויכל אלוקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה, וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה". על פניו נראה כי אלוקים כילה את המלאכה ביום השביעי עצמו ("ויכל... ביום השביעי"), אך פרשני המקרא המקובלים מסבירים כי אלוקים המשיך לעסוק במלאכת הבריאה עד הרגע האחרון של היום השישי.

הא-ל בורא מציאות. הזמן הוא פונקציה של רצונו. אין לו כל צורך להוסיף לקדושת השבת "ליתר ביטחון", כיוון שהוא המציא את הקדושה הזאת ויודע את הרגע המדויק שבו הוא מביא אותה אל העולם.

הדבר המדהים שניתן ללמוד מששת ימי הבריאה הוא כי לא זו בלבד שאלוקים בחר לברוא את היקום, אלא שהוא המשיך לברוא אותו עד לרגע האחרון.

הפיתוי לעשות הרבה ואז לעצור הוא פיתוי גדול. להסתפק בהישגי העבר ולהיסחף בחוסר מעש עד לקו הסיום זהו פיתוי שעומד בפני כולנו. השיעור שאנו לומדים ממעשה הבריאה של אלוקים הוא שכל רגע יקר וכל שנייה מהווה הזדמנות חדשה לעבוד, לשאוף, לייצר, להשיג. אסור לנו להחמיץ את ההזדמנות להיות שותפיו של אלוקים במעשה הבריאה.