שאלה:

הקריירה שלי עומדת להסתיים כנראה, וזה עצוב לי. כבר כמה שנים שאני לומד בבית הספר למשחק, אך בכל פעם שאני מתקרב לקבלת תפקיד משמעותי משהו משתבש. אני מקצועי, חרוץ ומסור, ומאמין שיש לי כישרון (על כך קיבלתי אישור גם מאחרים), אבל אני מתחיל לחשוב שפשוט לא נועדתי להיות שחקן. האם עליי פשוט להשלים עם העובדה שאני כישלון?

תשובה:

ידידי, ישנו רק דבר אחד שאתה צריך להשלים איתו: אתה לא שחקן. אולי אתה טוב במשחק, אך זה לא מה שאתה – זה רק מה שאתה עושה. הפסק להזדהות כל כך עם הקריירה שלך. אתה צריך לגלות זהות שקיימת מעבר לעבודה שלך. אם תעשה כך, הצלחה וכישלון בקריירה לא יהוו עבורך מבחן הצלחה בחיים.

בעולמנו המלא ערכים מעוותים, אדם נקרא מצליח כי הוא הרוויח הרבה כסף. יתכן שהוא נטש את אשתו השלישית, התנתק מילדיו, אין לו חברים ואפילו כלבו ברח ממנו... אבל הוא הצליח ב"קריירה" שלו, ואנשים אומרים, "הלוואי שהייתי בר-מזל כמוהו".

אנו משיגים הצלחה אמיתית כשאנו מצליחים במערכות היחסים שלנו. אם אתה ידיד איכפתי שדואג לידידיו בשעת צרה, אם אתה מטפל היטב בהוריך, אם אתה תומך ומבין את רעייתך, אם אתה הורה מסור שמטפח את ילדיו – אז אתה מצליח. אלה שתורמים לקהילה – לא רק מכספם, אלא גם מזמנם וממאמציהם – אלה שפיתחו מערכות יחסים מאושרות עם אלוקים ואדם – אלה הם סיפורי ההצלחה האמיתיים.

כל עוד אנו מזדהים אישית עם המקצוע שלנו – אני שחקן, אני איש מכירות, אני טכנאי מחשבים –אנו מוסיפים לתלות את הצלחתנו כאדם בהצלחתנו בקריירה. אך זו לא האמת. אנו לא מוגדרים באמצעות העבודה שלנו. מה שאנו עושים לפרנסתנו שונה ממה שאנו עושים עבור חיינו. אנו עובדים כדי להתפרנס. אך כדי ליצור את חיינו, אנו צריכים לאהוב, ליצור קשרים אישיים, לשרת תכלית ומטרה ולמצוא משמעות אמיתית לחיים.

אלוקים נתן לנו מתנה נפלאה, קוראים לה: השבת. במשך יום אחד בשבוע אנו יוצאים מהתפקידים שאותם אנו ממלאים במהלך שבוע העבודה וחוזרים לעצמיותנו האמיתית. אנו חדלים מלהיות אנשי צוות של חברה כלשהי, ובמקום זאת אנו כעת חברים בקהילה. אנו לא עובדים או מעסיקים, אלא אחים ואחיות, ילדים, הורים וחברים. אנו לא עובדים עבור הבוס שלנו כדי לעשות את העבודה המוטלת עלינו, אלא אנו עובדים עבור "הבוס הגדול" כדי להגשים את שליחותנו.

אולי אתה עושה את עבודתך מצוין ואולי לא. אבל יותר חשוב שתהיה טוב בלהיות אנושי. כשמדובר בלהיות אנושיים, גם איש עסקים כושל יכול להיות סיפור הצלחה, וגם שחקן שמתקשה לקבל תפקידים טובים יכול להיות כוכב.