מלכים א פרק ז

מוַיַּ֣עַשׂ חִיר֔וֹם אֶת־הַ֨כִּיֹּר֔וֹת וְאֶת־הַיָּעִ֖ים וְאֶת־הַמִּזְרָק֑וֹת וַיְכַ֣ל חִירָ֗ם לַֽעֲשׂוֹת֙ אֶת־כָּל־הַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָֹ֛ה לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה בֵּ֥ית יְהֹוָֽה:
    וַיַּעַשׂ חִירוֹם וְגוֹ'.  וְאָמַר רַבִּי, הַכִּירוֹת הֵן הֵן סִירוֹת, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר: כְּכִיּוֹר אֵשׁ בְּעֵצִים; וְכֵן: וְהִכָּה בַכִּיּוֹר.
    הַכִּיֹּרוֹת.  שֶׁל נְחשֶׁת, לְדַשֵּׁן אֶת הַמִּזְבֵּחַ.
    הַיָּעִים.  מַגְרֵפוֹת שֶׁל נְחשֶׁת, שֶׁקּוֹרִין ווידו"ל (יָעֶה, מַגְרֵפָה) בְּאַשְׁכְּנַז, לַחֲתוֹת בָּהֶן דֶּשֶׁן בְּתוֹךְ הַסִּירוֹת.
מאעַמֻּדִ֣ים שְׁנַ֔יִם וְגֻלֹּ֧ת הַכֹּתָרֹ֛ת אֲשֶׁר־עַל־רֹ֥אשׁ הָֽעַמֻּדִ֖ים שְׁתָּ֑יִם וְהַשְּׂבָכ֣וֹת שְׁתַּ֔יִם לְכַסּ֗וֹת אֶת־שְׁתֵּי֙ גֻּלּ֣וֹת הַכֹּֽתָרֹ֔ת אֲשֶׁ֖ר עַל־רֹ֥אשׁ הָעַמּוּדִֽים:
מבוְאֶת־הָרִמֹּנִ֛ים אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת לִשְׁתֵּ֣י הַשְּׂבָכ֑וֹת שְׁנֵֽי־טוּרִ֚ים רִמֹּנִים֙ לַשְּׂבָכָ֣ה הָֽאֶחָ֔ת לְכַסּ֗וֹת אֶת־שְׁתֵּי֙ גֻּלֹּ֣ת הַכֹּֽתָרֹ֔ת אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָעַמּוּדִֽים:
    שְׁנֵי טוּרִים רִמּוֹנִים.  מֵאָה רִמּוֹנִים בְּטוּר, חֲרוּזִים בְּשַׁרְשְׁרוֹת.
מגוְאֶת־הַמְּכֹנ֖וֹת עָ֑שֶׂר וְאֶת־הַכִּיֹּרֹ֥ת עֲשָׂרָ֖ה עַל־הַמְּכֹנֽוֹת:
מדוְאֶת־הַיָּ֖ם הָאֶחָ֑ד וְאֶת־הַבָּקָ֥ר שְׁנֵים־עָשָֹ֖ר תַּ֥חַת הַיָּֽם:
מהוְאֶת־הַסִּיר֨וֹת וְאֶת־הַיָּעִ֜ים וְאֶת־הַמִּזְרָק֗וֹת וְאֵת֙ כָּל־הַכֵּלִ֣ים הָאֵ֔לֶּה (כתיב הָאֵ֔הֶל) אֲשֶׁ֨ר עָשָֹ֥ה חִירָ֛ם לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה נְח֖שֶׁת מְמֹרָֽט:
מובְּכִכַּ֚ר הַיַּרְדֵּן֙ יְצָקָ֣ם הַמֶּ֔לֶךְ בְּמַעֲבֵ֖ה הָאֲדָמָ֑ה בֵּ֥ין סֻכּ֖וֹת וּבֵ֥ין צָרְתָֽן:
    יְצָקָם.  הִתִּיכָם וְהִצִּיקָם כְּתַבְנִיתָם.
    בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה.  תַּרְגּוּם: בְּעוֹבֵי גַּרְגִּשְׁתָּא.
מזוַיַּנַּ֚ח שְׁלֹמֹה֙ אֶת־כָּל־הַכֵּלִ֔ים מֵרֹ֖ב מְאֹ֣ד מְאֹ֑ד לֹ֥א נֶחְקַ֖ר מִשְׁקַ֥ל הַנְּחֽשֶׁת:
    וַיַּנַּח שְׁלֹמֹה.  מִלִּשְׁקֹל אֶת מִשְׁקַל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה מֵרֹב מְאֹד וְחָדַל לִסְפֹּר מִשְׁקָלָם.
מחוַיַּ֣עַשׂ שְׁלֹמֹ֔ה אֵת כָּל־הַכֵּלִ֔ים אֲשֶׁ֖ר בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה אֵת מִזְבַּ֣ח הַזָּהָ֔ב וְאֶת־הַשֻּׁלְחָ֗ן אֲשֶׁ֥ר עָלָ֛יו לֶ֥חֶם הַפָּנִ֖ים זָהָֽב:
מטוְאֶת־הַ֠מְּנֹרוֹת חָמֵ֨שׁ מִיָּמִ֜ין וְחָמֵ֧שׁ מִשְּׂמֹ֛אל לִפְנֵ֥י הַדְּבִ֖יר זָהָ֣ב סָג֑וּר וְהַפֶּ֧רַח וְהַנֵּרֹ֛ת וְהַמֶּלְקָחַ֖יִם זָהָֽב:
    חָמֵשׁ מִיָּמִין וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאל.  אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר חָמֵשׁ מִימִין הַפֶּתַח וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאל הַפֶּתַח, אִם כֵּן מָצִינוּ מְנוֹרָה בַּצָּפוֹן, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה, אֶלָּא שֶׁל משֶׁה בָּאֶמְצַע, חָמֵשׁ מִימִינָהּ, וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאלָהּ.
    וְהַפֶּרַח.  שֶׁל מְנוֹרָה.
    וְהַנֵּרֹת.  בָּזִיכִין שֶׁנּוֹתְנִין בָּהֶן הַשֶּׁמֶן וְהַפְּתִילָה.
    וְהַמֶּלְקָחַיִם.  שֶׁמְּרִימִים בָּהֶן אֶת הַפְּתִילָה מִתּוֹךְ הַשֶּׁמֶן.
נוְ֠הַסִּפּוֹת וְהַֽמְזַמְּר֧וֹת וְהַמִּזְרָק֛וֹת וְהַכַּפּ֥וֹת וְהַמַּחְתּ֖וֹת זָהָ֣ב סָג֑וּר וְהַפֹּת֡וֹת לְדַלְתוֹת֩ הַבַּ֨יִת הַפְּנִימִ֜י לְקֹ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֗ים לְדַלְתֵ֥י הַבַּ֛יִת לַהֵיכָ֖ל זָהָֽב:
    וְהַסִּפּוֹת.  כְּלִי שֶׁל מִינֵי זֶמֶר הוּא, וְכֵן מְזַמְּרוֹת.
    וְהַמִּזְרָקוֹת.  לְקַבֵּל דָּם.
    וְהַכַּפּוֹת.  לְבָזִיכֵי לְבוֹנָה.
    וְהַמַּחְתּוֹת.  לַחֲתוֹת בָּהֶן תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן וְגֶחָלִים לְהוֹלִיךְ מִמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן לַמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי לְהַקְטִיר קְטֹרֶת.
    וְהַפֹּתוֹת.  מַפְתְּחוֹת, שָׁמַעְתִּי. שֶׁמְּפַתְּחִין בָּהֶם אֶת הַמַּנְעוּל.
    לְדַלְתוֹת הַבַּיִת.  שֶׁהוּא קֹדֶשׁ קָדָשִׁים.
    לְדַלְתֵי הַבַּיִת.  שֶׁהוּא לַהֵיכָל, כָּל פִּתְחוֹתֵיהֶן הָיוּ זָהָב.