ב"ה

גולשים יקרים,

לפני כמה שנים, בעיצומה של התמוטטות כלכלית בארגנטינה, אחד הבנקים פשט את הרגל. למרבה הפלא, יהודי אחד משך את כל כספו ימים ספורים לפני ההתמוטטות. שאלו אותו: איך ידעת? והוא השיב: לפני כמה ימים שמעתי את מנהל הבנק אומר "הלוואי שמשיח יבוא כבר!" אמרתי לעצמי כי אם מנהל הבנק רוצה משיח, כנראה שהמצב לא טוב וכדאי שאוציא את הכסף בהקדם האפשרי...

האם אתם מחכים למשיח? לצערנו, רבים נזכרים במשיח כאשר משהו לא בסדר. אבל אם תודה לא-ל כולם בריאים, הפרנסה כשורה ופחות או יותר הכול זורם, האם גם אז אנו עדיין זוכרים את המשיח? מאוד יתכן שלא.

אז נכון שבתקופת המשיח כל החולים יתרפאו והשפע ישרור בכל מקום, אבל זהו רק החלק החיצוני והטפל של אותם ימים. הרמב"ם מסכם זאת כך:

"באותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה, ולא קנאה ותחרות, שהטובה תהיה מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר. ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד."

אנו חיים בעולם של קונפליקטים. כעס, שנאה ותחרות; לפעמים אנו כועסים על אחרים, פעמים אחרות על עצמנו. ימות המשיח יהיו ימים בהם כולם יחיו בשלווה ובהרמוניה כי גם נרגיש את נוכחותו של הבורא בכל מקום. הוא יהיה קרוב אלינו, ואנו נהיה קרובים אליו.

אם זה נשמע לכם כמו חזון אחרית הימים, זה בגלל שזהו בדיוק חזון אחרית הימים. ואם תרצו, באמצעות עוד מצוות ומעשים טובים, נהפוך זאת מאגדה למציאות.

קריאה מהנה והמשך שבוע נעים

הרב מנדי קמינקר