שאלה:
שנת הלימודים הנוכחית של הילד התחילה ברגל שמאל. כנראה שיש התנגשות בין האישיות שלו לבין אישיותה של המורה שלו. הילד שלי באופן כללי צייתן ולא עושה בעיות, אבל הוא מגיע הביתה מתוח ועצבני מדי. כשאני שואלת אותו מה מציק לו, הוא רק אומר שיש כל כך הרבה כללים בכיתה, שהוא מרגיש כאילו הוא "בכלא". מתקבלת אצלי התחושה שלמורה שלו יש סגנון נוקשה מאוד, ואילו בעבר, הילד שלי פרח ממש באווירה חופשית ויצירתית יותר. כיצד אוכל לעזור לו?
תשובה:
לעתים תכופות הבעיה העיקרית שלנו להגיע לתוצאה חיובית היא שדרושים אנשים אחרים כדי ליצור שינוי, ופירוש הדבר כי הסיכויים להגיע לתוצאה חיובית הם עלובים. בקשר לשאלתך, הכל תלוי אך ורק באישיות וברצון הטוב של מורתו של בנך. אם את מרגישה שאת יכולה לגשת למורה שלו ולהגיע להבנה ביחס לדרך הטובה ביותר שבה ניתן לשרת את צרכיו של בנך במסגרת כיתתה, נהדר! נפתרה הבעיה. יש לי הרגשה שאילו היה זה בגדר אופציה, היית עושה זאת כבר. מה אם כן תוכלי לעשות עכשיו?
עליך לזכור שני דברים:
1. לבנך יהיו מורים חדשים כל שנה, כל אחד עם הסגנון שלו, ובהם יהיו נוקשים ויהיו יצירתיים ופתוחים יותר.
2. צריך להסתכל על המצב כמבחן ליכולת העמידה וההסתגלות של בנך. כל ההערות צריכות להיות מכוונות לתמוך ולא להרוס.
נקודה מספר שתיים היא זו שברצוני לדון בה כאן. אין הרבה טעם בדיבורים בגנות מורתו של בנך, במיוחד בנוכחותו, שכן הדבר פוגע בסמכות שלה ויוביל לקונפליקט. כמו כן זה דבר שלא נכון לעשותו ביחס לכל אדם באשר הוא. חז"ל השתדלו מאוד לחרות על לבו של כל אדם שעליו להתייחס לכל אדם בכבוד. עלייך להתמקד בתמיכה בבנך על ידי כך שתתני לו לבטא בקול את בעיותיו ואת התסכולים שלו בבית הספר, תעזרי לו להבין מדוע דברים מסוימים מציקים לו וכיצד יוכל לחשוב על האתגרים הללו בצורה טובה כדי להתמודד עמם יותר טוב.
תכופות אנו מקבלים סיטואציות שאיננו אוהבים, אך עדיין עלינו להתמודד עמן. לדוגמא, אולי אמא או אבא יוכלו לספר לו על בוס שסגנון הניהול שלו שונה ממה שהם רגילים לו... סיפורים מחיינו שלנו עוזרים לילדינו להתמודד ונותנים להם חיבור אלינו. הם נותנים להם גם יותר שחרור רגשות, שכן הם חשים בטוחים יותר לשחרר נוכח החוויה המשותפת שעברנו. שיחת אחד-על-אחד מעין זו יכולה להיות בעלת השפעה מרפאת מאוד.
נסי להיכנס לראש שלו ולפתח ביחס עמו אסטרטגיות שבעזרתן הוא יוכל להתמודד עם המצב. מחשבות חיוביות במצבים מסוימים, תוכלי לעזור לבנך לדבר לעצמו במשפטים חיוביים במצבים מסוימים. זה יכול להיות כל מה שמוצא חן בעיניו. הוא זקוק לדרך שבה יוכל להרגיש חופשי, לחוש לא נשלט על ידי המורה שלו או הסביבה שלו.
לבסוף, הוא זקוק להיות מסוגל לשחרר את המתח שלו בבית בדרך חיובית. הרי אינך רוצה שהוא יכה את אחיו התינוק כשהוא בא הביתה. בדקי איזה פעילויות אחה"צ יכולות להתאים לו ולקסום לו ועשויות להיות אפשריות בהתחשב בתקציב המשפחתי שלכם ובזמן המתאים לכם.
אין ספק שאת בסיטואציה בעייתית, אך השורה התחתונה היא שבנך יהיה חשוף להרבה אנשים ומצבים שיהיו קשים עבורו, וכי ללמוד איך להתמודד ולעבוד עם סוגי אנשים שונים – זה דבר טוב. אם הוא יראה בכך אתגר שהוא יכול להתגבר עליו, הדבר יוביל לכך שיהיו לו יותר מיומנויות והוא יהיה אדם טוב יותר. הדבר דורש מאמץ, אך הוא יכול להתמודד עם זה – ואת תהיי שם כדי לתמוך בו לאורך כל הדרך.
אני מאחלת כל טוב לך ולמשפחתך!
ברכה מירסקי שלום וברכה!
מעריך מאוד את התגובה שלך, כל כך נכונה ובמקום.
הבן שלי מתמודד עם אתגר כזה.
אני משתדל מאוד להביא לו כלים להתמודד, אבל זה לא פשוט. כמעט כל יום הוא חוזר עם חוויה שלילית שעברה עליו בבית ספר.
כמו שכתבת, אני אף פעם לא מדבר בצורה שלילית על המורה בפניו וגם לא משדר שאני חושב שהיא צריכה לפעול ממקום אחר.
אבל באמת שאני עוד רגע מאבד את הסבלנות, ואני מפחד שזה יגמר בכי רע.
הבן שלי כל בוקר עושה את המקסימום, כדי להגיע הכי מסודר שיכול להיות.
כל יום אני בכוננות של מעניין איך יתחיל וידמר היום הזה, ואני חושב שגם הבן שלי בתחושות האלה.
לבן שלי יש עוד יותר מחצי שנה של למודים עם המורה הזאת, כמעט כל שבוע אני מקבל הודעה שמשהו לא היה בסדר, או שאני צריך להגיע.
הבן שלי כבר מתוסכל, אני מרגיש שהנפש שלו נחלשת מיום ליום, ושמוציאים לו את כל האוויר.
אני באמת בהתלבטות עם עצמי האם להשאיר אותו את הזמן הזה שנותר לו להיות איתהאו להוציא אותו משם, אפילו במחיר שיהיה בבית.
אשמח לתגובה