בעת שיעור שנתן רבי ישראל בעל שם טוב לתלמידיו, נשמעה לפתע נקישה על תריס החלון. דרך החלון הציץ איכר הגורר אחריו עגלה מלאת כלי עבודה. "אתם צריכים תיקונים כלשהם?" קרא. "יש לכם שולחנות רעועים או כיסאות שבורים? או אולי לבנה רופפת באח?"

"לא, לא!", באה התשובה חסרת הסבלנות מתוך החדר, שם רצו כולם להמשיך בשיעור שהופרע בעיצומו. "הכל במצב מצוין. אין צורך בכל תיקונים".

"באמת? אין שום דבר המצריך תיקון?" קרא האיכר. "לא יכול להיות. הביטו היטב, ולבטח תמצאו משהו הזקוק לתיקון!"

רבי ישראל פנה אז אל תלמידיו. "פעמים רבות לימדתי אתכם ששום דבר אינו מקרי בעולמנו. לכל אירוע ולכל חוויה יש מטרה, וכל מה שאנו רואים או שומעים הוא שיעור לעבודת הבורא. חישבו על המילים ששמענו זה עתה מפי האיכר הפשוט. כמה הן רלוונטיות לכל אחד מאתנו! האם הכל באמת במצב מושלם? אולי לפעמים זה נראה כך, אם אדם באמת תר בלבו ומעריך את חייו, הרי בטוח שהוא ימצא משהו שזקוק לתיקון, לא...?"