ב"ה
יומן המאסר: חלק ראשון
ימי י"ב-י"ז בתמוז, מציינים את "חג הגאולה" של האדמו"ר הקודם מליובאוויטש, רבי יוסף יצחק, ממאסרו ברוסיה הסובייטית.
רבי יוסף יצחק פעל ללא לאות להפצת ושימור היהדות תחת השלטון הקומוניסטי. תוך כדי מסירות-נפש הוא פתח ישיבות, בתי-ספר יהודיים, מקוואות טהרה ובתי-כנסיות. ב"אשמה" זו הוא נעצר ונידון למוות.
בחסדי ה', אחרי לחץ בינלאומי פסק הדין הוחלף לשנות גלות. הלחץ הבינלאומי נמשך, וביום י"ב תמוז הגיעה הידיעה כי הוא חפשי לשוב לביתו. בשל חג מקומי, הידיעה הרשמית נמסרה לידיו יום למחרת, בי"ג בתמוז.
רבי יוסף יצחק העלה על-גבי כתב את "רשימת המאסר" – יומן מפורט הכולל את אירועי יום המאסר והימים לאחר-מכן. לפניכם חלקים מתוך רשימה זו.
ברחבי תבל מציינים את אירועי "חג הגאולה": היום בו דרך הרבצת התורה והיהדות, ניצחה את השלטון הקומוניסטי האדיר.
|
דברי אלה בכלל, והקרירות והעדר ההתפעלות, או מדויק יותר — הביטול הנאיבי של אזרח ליובאוויטשי עשה רושם עז גם על אנשי-סלע הללו
|
|
"עד כמה מאוסה היא ובלתי יסודית הדרך הלזו לקחת את בעלי השכל ובעלי הדיעה, בכחו של האגרוף ובהפחדת אקדח"
|
|
"ואתם" — פנה בחמתו אל בנותי יחיו — "צאו מפה, אם עוד רגע תדברו כולכם תאסרו. ובזה" — הגביה את הקנה רובה שלו — "אדבר עמכם, ואז תעזבו כולכם את יופי הדיבור שלכם"
|
|
"אוי לנו ואבוי לנו. . . בעלי. . . את בנינו יוסף יצחק לוקחים. . . בנך יחידך המוסר נפשו לעשות טוב. . . בנך יחידך. . . יחידך השומר מצותך במסירות נפש. . . אוי שודדים באו. . . רוצחי נפש ישרה בעד מה?"
|
|
העינים מלאים דמע, בשעה ההיא לא נמצאו דברים, כולם מביטים עלי בתמהון, בתקוה, בגעגועים, ברחמנות, בתחנון, ואין אומר דבר
|
|
"אם חס ושלום יאסרו עוד את מי, ויאמרו לו כי הוא על-פי יסוד דברי שהגדתי, תדעו כי הוא שקר גמור"
|
הוסיפו תגובה