היהודים מעיירה קטנה ליד העיר אושמיר שבאוקראינה סבלו רבות מקשי לבו של מנהל האחוזה שבה עבדו רבים מהם. שום דבר שעשו לא מצא חן בעיני האיש, ונראה היה כאילו הוא רודף אחריהם יום ולילה כדי למצוא שגיאות ופגמים בעבודתם. הוא אפילו הוריד ממשכורתם בכל הזדמנות כשהוא מצהיר בכל פעם על איזה תירוץ עלוב אחר כסיבה למעשהו.

מנהל זה, האנטישמי לכאורה, היה למעשה יהודי בעצמו. אף אחד מיהודי הסביבה לא ידע מהיכן בא או כל דבר אחר ביחס לעברו. ההווה, לעומת זאת, היה ברור. הוא יהודי רק בשל כך שנולד במקרה כיהודי, ואף זה נראה היה כקשה מנשוא עבורו.

שבוע לפני ראש השנה הגיע צדיק אורח לאושמיר, רבי מרדכי דוב מהורנסטייפל. הוא נהג לנסוע לערים שבסביבתו בחודש שלפני ראש השנה כדי להעיר את האנשים לחרטה ולקרבה לאלוקים כהכנה ליום הדין הנורא. הוא תכנן לבלות את השבת באושמיר ולנאום שם בבית הכנסת המרכזי.

כשהתפשטה השמועה שהחכם החסידי הגדול יהיה בעיר, התקבצו ובאו לאושמיר יהודים מכל הערים והיישובים הסמוכים. השבת הייתה מרתקת כפי שקיוו כולם, ואחרי טכס ההבדלה נעמדו כל האורחים בתור להיפרד מן הרבי ולקבל את ברכתו.

היהודים מן העיירה הקטנה, שסבלו מבעל האחוזה, סיכמו ביניהם שכל אחד מהם יזכיר את המצב באזני הרבי. רבי מרדכי האזין ברוב קשב לכל אחד מהם וכולם יכלו לחוש כי הוא משתתף במצוקתם. הם ראו גם שצערו היה אף גדול יותר בשל העובדה שהמנהל השתלטן הזה הוא יהודי בעצמו.

הוא נתן לכל אחד את אותה התשובה: "התאזר בסבלנות עד מחר ונראה מה אפשר לעשות".

ביום המחרת, אחרי תפילת שחרית, אמר רבי מרדכי לחסידיו להתכונן לנסיעה מיידית. אך להפתעת כולם, הוא לא הורה להם בכיוון שתכנן מלכתחילה, אלא לכפר הסמוך. הכפריים שעדיין לא שבו הביתה הופתעו גם הם ומיהרו לארוז את עגלותיהם כדי לנסוע יחד עם הרבי.

במהרה התפתלה שיירה לאורך הדרך המאובקת, ובראשה עגלתו של הרבי מהורנסטייפל. ברגע שהגיעו ביקש הרבי הוראות כיצד להגיע למעונו של מנהל האחוזה.

כשהתקרבו לביתו המרשים של בעל האחוזה, כל מלוויו של הרבי, וכן אלה מן הכפר שהצטרפו לתהלוכה, המתינו בקוצר רוח לראות מה יעשה. המקומיים תהו בליבם: האם האיש הקדוש יביט לעבר מקור אומללותם ויהפוך אותו לגל של עצמות מפויחות?

בינתיים עמד מנהל האחוזה ללא נוע על מרפסת ביתו רחבת הידיים. המקטרת שבפיו והופעתו הכללית העידו על גישתו היהירה, אך כשהתקרבו יותר, ראו מהבעת פניו כי הוא תמה קמעה. מה עושה משלחת גדולה שכזו הנעה לעבר משכנו?

הרבי מהורנסטייפל הורה לעגלונו לנסוע עד הכניסה לבית. הוא עשה זאת וכל שאר העגלות נסעו אחריו בטור ארוך שהשתרע עד לכביש. רק אז הרים הרבי את עיניו, ואחרי שזרק מבט על הבית המפואר, בהה היישר לתוך עיניו של בעל האחוזה הניצב על המרפסת. המנהל הביט בו חזרה. מבטו של הרבי לא מש ממנו, ובמשך כמה רגעים הביטו השניים זה בזה.

לפתע ירד רבי מרדכי מן העגלה וצעד בצעד איתן עד לדלת הכניסה. בעל האחוזה נעלם במהרה בביתו ולאחר כמה רגעים נפתחה הדלת מבפנים. כל הניצבים צפו בהתרגשות ממקומותיהם כדי לראות מה יתרחש.

הרבי ואחד ממלוויו נכנסו לבית. אחרי כמה רגעים הם יצאו והלכו חזרה לעגלתם. העגלון משך במושכות, הסוסים שינו כיוון ונסעו משם.

רק לאחר מכן הצליחו אנשי העיירה להוציא מפיו של מלווהו של הרבי מה אירע בתוך הבית. לדבריו, למן הרגע שבו פתח בעל האחוזה את דלת ביתו ועד לרגע שהרבי ומלווהו יצאו חזרה החוצה, לא נאמרה אף מילה!

בעל האחוזה סימן להם במנוד ראש קל להיכנס, ואז, בהינף יד, הזמין את הרבי לשבת בכיסא שהכין לו, בעוד הוא עצמו ישב בכיסא מולו.

הרבי הניח את ידיו על השולחן שניצב ביניהם, יישר את גבו ובהה היישר לתוך עיניו של בעל האחוזה. הלה השיב לו מבט ציני ומלגלג.

כך ישבו ללא נוע במשך כמה רגעים ארוכים. מבטו של המנהל, שהיה מתריס, החל להתרכך. בה בעת, מבטו הרך של הרבי העצים והלך, ועיניו הקדושות הטהורות הלכו והתקשו.

ואז, להפתעתו, הבחין מלווהו של הרבי כי עיני בעל האחוזה לחות ודמעה גדולה התגלגלה לאיטה במורד לחיו. ברגע זה קם הרבי ממקומו וצעד לעבר הדלת, עדיין בלי לומר מלה. בעל האחוזה נשאר בכיסאו כמשותק. הוא אפילו לא הצליח ללוות את אורחיו החוצה.

הרבי נשאר בכפר למשך שארית היום. כל מי שהחמיץ את ההזדמנות באושמיר בא אליו לקבל את ברכתו. לקראת ערב התפזרו שורות האורחים, ולבסוף התרוקן הבית שבו שהה הרבי מאורחיו.

אך דמות דוממת ואפלה נראתה מתקרבת לבית. דפיקה שקטה חדרה בעד דממת בין הערביים. היה זה בעל האחוזה. עיניו הנפחדות והאופן שבו התגנב לתוך הבית נתנו את הרושם כאילו מישהו רודף אחריו. הוא והרבי הלכו לחדר נפרד ונשארו שם במשך שתי שעות רצופות.

באותו ראש השנה, אורח בלתי צפוי הגיע לבית הכנסת כדי להצטרף לתפילות יום הדין. היה זה, כמובן, בעל האחוזה, שבמשך שני ימי החג כמעט ולא מש ממקומו.

הוא עמד שם כל העת כמעט, טלית מכסה את ראשו ואת חלק פניו העליון, כשהוא מתפלל ופניו שטופי דמעות. האיש שהיה כה מנוכר ומרוחק מן היהדות היה מאותו יום בעל תשובה גמור, ואף נהג בטוב לב ובנדיבות רבה עם אחיו היהודים.

הערה ביוגרפית:

רבי מרדכי דוב טברסקי מהורנסטייפל (1840–1904) נקרא על שם שני אבותיהם של סביו מצד אמו, רבי מרדכי מצ'רנוביל ורבי דוב-בער מליובאוויטש. בנוסף לכך, הוא היה צאצא ישיר לרבי זושא מאניפולי וחתנו של רבי חיים מצאנז. הוא היה תלמיד חכם מפורסם וכן מחברו של ספר פופולרי להדרכה בתחום החסידות, פלא יועץ.