שאלה:
אם האמונה באלוקים דבר חיובי כל-כך, אז למה הדת גרמה לכל כך הרבה כאב וסבל – כמו מסעות הצלב, מתאבדים מתפוצצים בשם האלוקים וכו' וכו'?
תשובה:
זוהי שאלה שאנו שומעים לעתים קרובות מאוד, ויש כמה דרכים לגשת לסוגיה. הייתי רוצה לנסות גישה מדעית.
הטענה היא שהדת גורמת למלחמות. דומה למשל לעובדה שאלכוהול גורם לשכרות ואור השמש גורם לצמחים לגדול.
אילו רצינו לבדוק באופן מדעי את הנחת האלכוהול/שכרות או שמש/צמיחה, מה היינו עושים? פשוט בתכלית הפשטות: היינו מסלקים את האלכוהול מכל המשקאות שאנו מגישים ורואים אם הנבדקים שלנו עדיין שיכורים. וכך גם עם תאוריית השמש/צמיחה: סלק את אור השמש ותראה אם דברים עדיין צומחים.
לגבי ההיפותזה דת/מלחמה אנו פטורים מלערוך מחקר מעבדה, שכן הדבר כבר נעשה למעננו. במאה העשרים חזינו במלחמות הרות האסון ביותר שאירעו בדברי ימי עולם, גם באירופה וגם במזרח הרחוק. אמור לי, איזו מהן סבבה סביב פולמוסים דתיים?
בתור מדענים עלינו לפתח היפותזה חלופית: ישנו עוד גורם משותף לכל המלחמות, והוא שכיח הרבה יותר מהדת, דהיינו שמי שנלחם את המלחמות הם בני האדם.
איני יכול לדבר בשם דתות אחרות, אבל אני יכול להגיד לך שרבים מהנביאים הגדולים של היהדות דיברו על ערכו של השלום עוד בעידן שבו המלחמה הייתה מצב עניינים מקובל. מילותיו של ישעיהו חקוקות על קיר בניין האומות המאוחדות: "וכיתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות, ולא יישא עוד גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה".
למעשה, הרבנים בתקופת רומי לימדו ש"שלום" הוא אחד משמותיו של אלוקים.
שאר העולם המתין עד הקטסטרופה חובקת העולם של מלחמת העולם הראשונה כדי שבני האדם יתחילו להבין שבסופו של דבר המלחמה היא לא תענוג כזה גדול. רק פחות מתשעים שנה חלפו מאז שלפתע השלום התקבל כערך מרכזי בתודעות בני האדם. אילו רק הקשיבו לנביאים ולרבנים הללו כמה אלפי שנים מוקדם יותר!
כתוב תגובה