השאלה הבאה התקבלה במערכת אתר חב"ד באנגלית (www.chabad.org):

שאלה:

נתקלתי באתר שלכם והתלהבתי! אני באמת רוצה להפוך ליהודי. אמי הייתה קתולית אדוקה למדי ואבי היה ספקן אנגליקני שלא הלך לכנסייה מימיו. תמיד הייתי מבולבל כל כך, אבל עכשיו האתר שלכם ממש גרם לי להידלק על היהדות, תחושה שאני מגיע הביתה סוף סוף. מה השלב הבא?

תשובה:

השלב הבא מבחינתך הוא להפוך לאדם טוב יותר. פתח יותר אמונה בנשמתך, בגורלך, ובבורא שלך. עשה יותר מעשים טובים, הושט ידך ליותר אנשים. למד יותר חוכמה ודעת, נסה ליישם כל מה שתלמד ועשה את החיים לכאלה ששווה לחיותם.

אבל כדי לעשות כל זאת אינך צריך להפוך ליהודי. יש בעולם הרבה אנשים נהדרים שאינם יהודים העושים דברים נפלאים, ואלוקים בכל זאת מרוצה מהם ומפועלם. אם אתה מודאג מכך שלא תלך לגן עדן, האמונה היהודית היא שלכל בני האדם הטובים יהיה מקום בעולם הבא, כל עוד הם יקשרו את חייהם לאחדותו של ה' וישמרו על שבע מצוות בני נוח.

אתה רואה, קיימת היהדות וקיימת ההוויה היהודית, והשתיים אינן זהות זו לזו. היהדות היא חוכמה המיועדת לכל אדם על פני כדור הארץ ואף מעבר לו. אנו קוראים לחוכמה זו התורה, שכן היא מורה לנו את המסר האלוקי שניתן לכל בני האדם, והיא מכילה את העקרונות שהאנושות ברובה כבר קיבלה אותם כאמיתות מוחלטות. הרעיון שחיי אנוש ערכם לא יסולא בפז מקורו בתורה, וכן אף התפיסה שכל בני האדם שווים זה לזה. אף זכותו של כל אינדיבידואל ללמוד קרוא וכתוב ולרכוש השכלה באה לעולם באמצעות התורה. התורה ונביאיה הטיפו בלעדית על היות השלום ערך ותכלית בפני עצמו, וזאת אלפי שנים בטרם הפך הרעיון לפופולרי בשאר חלקי העולם. וכמובן, הרעיון שקיימת ישות אחת היולית שבראה את כל המציאות וההוויה ושומרת עליהן, ודואגת לכל מה שקורה לכל אדם, ובכך נותנת לכל אדם ולכל יצור נברא, לכל אירוע יש משמעות, גורל וייעוד – זהו העיקרון המרכזי שמלמדת התורה, ועליו מושתת כל השאר.

תורה זו, מאז שניתנה לפני למעלה מ-3300 שנה, לא זו בלבד שנשתמרה, אלא אף בוארה, הוסברה, הוארה ויושמה בכל כך הרבה דרכים שונות על ידי חכמי היהדות. חז"ל יישמו את התורה לכל כך הרבה סוגיות רציניות של אתיקה רפואית, אתיקה עסקית, פוליטיקה, הארה אישית – כל היבט של חיי האדם. כיום כל האנושות יכולה ללמוד מן היהדות ולהשתתף בה, כמגדלור המביא אור והשראה לכל.

זוהי היהדות. אך קיימת גם ההוויה היהודית. להיות יהודי פירושו פשוט להשתייך לשבט עתיק, אם מלידה או בעקבות אימוץ. זהו שבט מוזר וייחודי, שכן הוא היחיד ששרד בעידן המודרני תוך שימור רוב המאפיינים של שבט מתקופת הברונזה הקדומה. האנתרופולוג ז'ארד דיימונד מתאר בספרו "אקדחים, חיידקים ופלדה" כיצד איש שבט מגינאה החדשה – כשהוא מבקר בכפר השכן של אותו שבט – כדי לפתח יחסים שבטיים, יתחיל מיד בשיחה תוך שאלה "אז מי הקרובים שלך? אתה מכיר את כך-וכך?". ובכן, זה בדיוק מה שעושים יהודים כיום כשהם פוגשים זה את זה בכל רחבי העולם. שכן, בין שאנו חיים במנהטן או ביונהסבורג, בתל אביב או בוולדיסטוק, כולנו שייכים לשבט אחד.

וזאת מסיבה טובה: כדי לשמר את התורה בת האלמוות עבור העולם, על העם היהודי להיות בן-אלמוות בעצמו, כלומר, להישאר מחוץ לגבולות הזמן, כביכול, אף שהוא זורם בתוך יסוד הזמן.

לשבטים יש טקסים מיוחדים. כך אף ליהודים. הזכרים בשבט לובשים בגדים ייחודיים, כגון ציצית וכיפה. הנשים מתלבשות בלבוש צנוע ונשים נשואות מכסות את שערן. הגברים אף כורכים מדי בוקר על ראשם ועל זרועם קופסאות של עור המכילות מגילות כתובות, כשהם לבושים סדיני צמר עם שנצי ציציות. בטכסי התפילה שלנו אנו מזמרים בעברית עתיקה וקוראים ממגילה עתיקה. יש לנו חגים לזכר האירועים השבטיים החשובים בהיסטוריה שלנו וחגים אלה מבססים את זהותנו בכללותה. מיני מזון מסוימים הם בבחינת טאבו, ואילו מיני מזון אחרים ניתן לאכול רק בפיקוח ולאחר שהוכרזו ככשרים למאכל לבני השבט. אין ספק כי קשה להגיע למדרגת שבטיות גדולה מזו.

אלא שהנקודה היא, שכל הטכסים הללו מעולם לא היו אמורים להיות תורה אוניברסלית, מלבד אולי באופן כללי מאוד. לבוש צנוע – כן, זה רעיון טוב לכל אדם. מדוע להוריד את האדם למדרגת גוף העומד לתצוגה? ומה בדבר שיחה עם הבורא מדי בוקר: כיצד יכול אדם לוותר על זה בכלל? ובאשר להחדרת מודעות רוחנית לצריכת המזון – איזו דרך נפלאה להתרומם מעל הארציות והבנליות. אך הטכסים המסוימים בצורתם היהודית, ככל שהם משמעותיים עבורנו, פשוט אין להם כל משמעות עבור אדם שלא שייך לאומה היהודית.

כעת, מה שאני אומר כאן אינו במיוחד "פוליטקלי קורקט" כיום. אנו חיים בעולם של ניידות מופרזת. לא רק משום שיש לנו מכוניות משלנו ושאנו מזמינים כרטיסים לכל מקום דרך האינטרנט בכל שעה משעות היום – אלא מפני שאנו מתארים לעצמנו את זהותנו כדבר נייד לפחות כמו המחשב הנישא שלנו. הרם אותי וקח אותי לכל מקום. היום אני יזם קפיטליסטי, מחר – סוציאליסט מושבע ומחרתיים – איש הבוהמה מקליפורניה. ואנו יכולים לערבב ולבחור כאוות נפשנו – היום, תוכל להיות איטלקי, ניגרי, סיני ובוסטוני באותה ארוחה ממש. אז מיהו הברנש הזה, פרימן, שיגיד לי לאיזה שבט אני שייך ולאיזה לא?

למען הכנות, הרי זה מפני שבעיני פרימן הזה, תוכנית ריבוי-הזהויות הזו היא הונאה אחת גדולה, אחיזת עיני ההמונים ומחלה חברתית. אתה יכול להחליף את בגדיך, את הרגלי האכילה שלך, את חבריך, את ההתנהגות החברתית שלך, את הפרספקטיבה שלך על חיים, ואולי אפילו תוכל לעבור למחשב מקינטוש.

אבל אלוקים, הוא המחליט מי אתה, והטוב ביותר שתוכל לעשות הוא לגלות זאת.

בשנות השישים הצטרפו שני חברים שלי לכוח להשכנת שלום והוצבו בדרום מזרח אסיה. יחדיו הם ביקרו גורו לא ידוע במיוחד בג'ונגל, והודיעו לו, "אנו רוצים להפוך לבודהיסטים".

"ובכן, מה אתם עכשיו?" הוא שאל אותם.

"כלום", הם השיבו לו.

"מאיפה אתם באים? מה היו הוריכם?"

"הם היו יהודים".

"אז מדוע אתם באים אליי?" הוא שאל אותם. "לכו והיו יהודים".

עכשיו זהו תורי להשיב לגורו טובה תחת טובה ולומר לאסיאתים, לאיטלקים, לניגרים, לאינואיטים ולכל שאר האנושות, כדברים הבאים:

אני מאמין שה' רוצה שכל אדם יבחן את מורשת אבותיו, יגלה את האמיתות הגלומות בה ויחיה בהתאם להן, בידעו שזה מה שבוראו רוצה ממנו. האמיתות קיימות כיוון שכל החברה האנושית הייתה במקורה מושתתת על החוקים שניתנו לאדם ולנוח, יחד עם אותם חוקים שאותם קיבלו על עצמם כל ילדי נוח. את האמיתות ניתן למצוא על ידי בחינת מורשתנו דרך אור התורה. בני ובנות השבט היהודי הם נושאי האור הזה, אבל אינך צריך להפוך ליהודי כדי להשתתף בזה. האור זורח ומאיר לכל מי שעיניים בראשו.

תיהנו מן האתר שלנו. עזרו להפיץ את האור.