שאלה:

מדי ראש חודש אני נפגש עם קבוצת חברים ואנו משוחחים על נושאים יהודיים שונים. הנושא שנקבע לראש חודש הבא הוא: פוביות יהודיות. ישנם פוביות חילוניות רבות (הרשימה לא נגמרת...) אך מה לגבי פוביות יהודיות? האם תוכל להפנות אותי לרשימת מקורות העוסקות בכך?

תודה מראש.

תשובה:

בחיפוש בטקסטים היהודיים לא הצלחתי למצוא טקסט העוסק בפוביות ספציפיות ליהודים. לא נראה לי שנערכו על כך מחקרים כלשהם – אם תמצא משהו, אנא ספר לנו על כך!

מה שכן, התורה מסייעת לנו כיצד להתגבר על הפוביות החמורות ביותר. בעזרת מאמץ והתמדה, ניתן להתגבר גם על הפוביות השוכנות עמוק בנבכי התת-מודע.

כאשר מפחדים מכל דבר אחר – חוץ מן האלוקים – זוהי צורה סמויה של עבודת אלילים. אנו למעשה מכירים בעובדה שיש כוח אחר שיכול לשלוט בנו ולהזיק לנו. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הפוביה היא הכרה בעובדה שרק האלוקים הוא זה שקובע את גורלנו.

מספרים כי אביו של הבעל שם טוב, בטרם הלך לעולמו, ציווה את בנו הצעיר: לאהוב כל יהודי ולא לפחד מאיש מלבד האלוקים. ישראל בעש"ט מפורסם כמי שבגיל צעיר מאוד נהג לבלות בגפו ביער בלילה ביחד עם בעלי חיים – ולא לחוש כל פחד.

מהי יראת אלוקים? אין זה (רק) פחד שאלוקים יפגע בך או יעניש אותך, אלא זהו מצב של יראה רבה, תודעה גבוהה יותר המבחינה שבכל רגע האלוקים צופה במעשיך והיראה להיפרד ממציאותו של האלוקים. למעשה, תרגום טוב יותר של יראת שמים יהיה פחד וחרדת פרידה.

כאשר אדם מוצא את עצמו במצב מפחיד, או כאשר הוא מתמודד עם פוביה אישית, האסטרטגיה הטובה ביותר היא להעיר בעצמו תחושה אמתית של יראה ופחד מפני האחד והיחיד שרק מפניו יש לפחד ורק ממנו יש להתיירא.

אם אדם לא מסוגל להגיע למצב תודעה זו, אזי עליו או עליה לבקש הדרכה מאדם שיוכל לחדור פנימה אל תוך הנפש ולמצוא את מה שצריך לתקן שם. אבל תמיד ניתן לתקן זאת. היראה והאהבה של נשמת יהודי לאלוקיו תהיה שם לבטח. ירשנו אותה מאבותינו ואמותינו; אש זו לא תכבה לעולם.

האם סייעתי לך לקראת מסיבת ראש חודש הקרובה? אני מקווה שכן. לחלופין, תוכל להציע לידידיך לעסוק במסיבה שלאחריה בנושא: כיצד להתגבר על הפחד באמצעים יהודיים.