שאלה:

שמעתי ששבטים מסוימים משתמשים בחומרים נרקוטיים כדי לעזור לעצמם להגיע למצב תודעה מיסטי. מה דעת היהדות על הנושא?

תשובה:

לא מצאתי בספרות היהודית תקדים המאפשר שימוש כזה בחומרים שכאלה. למעשה, בתלמוד (פסחים קיג, א), רב מייעץ לבנו להימנע משימוש בחומרים נרקוטיים, כלומר בסמים למיניהם. רש"י, פרשן התלמוד הקלאסי, מסביר כי הסיבה לכך היא שמדובר בחומרים ממכרים המבזבזים את כספו של האדם. באשר להגעה לדרגות גבוהות של התפתחות רוחנית, העתקתי עבורך להלן מכתב מן הרבי שנכתב בשנת 1965 ולתלמיד בקיימברידג' שבמסצ'וסטס, כאשר אל.אס.די וסמים מעוררי הזיות אחרים התחילו להוות מוקד עניין לאנשים רבים. באופן בסיסי אומר הרבי כי מוטב להגיע להתעלות דרך לימוד תורת החסידות.

הנה המכתב:

"קיבלתי את מכתבך מתאריך _______, שבו אתה כותב בשמך ובשם חבריך ומבקש את דעתי ביחס לסם חדש הקרוי אל.אס.די, שאומרים כי יש לו תכונה שהוא ממריץ את התודעה וכיו"ב.

"ביוכימיה אינה התחום שלי, ואינני יכול להביע דעה על הסם שאתה מזכיר במכתבך, מה גם שהוא חדש עדיין. עם זאת, מה שאני יכול לומר הוא שהטענה כי הסם האמור יכול לעורר תובנות רוחניות וכיוצא באלה אינה הדרך הנכונה להגיע להשראה מיסטית, אפילו אילו אכן היה זה סם בעל תכונה כזו.

"דרך היהדות היא ללכת מחיל אל חיל, לא באמצעות סמים וממריצים מלאכותיים אחרים, שיש להם מקום רק אם הם הכרחיים לבריאות הפיזית, לפי המצווה שעל האדם לשמור על בריאותו. אני מקווה שכולם יסכימו איתי שבטרם ישתמש אדם בסמים כלשהם, עליו ראשית להשתמש בכל יכולותיו הטבעיות, וכאשר זה נעשה באופן מלא ושלם, אינני חושב שיהיה צורך לחפש ממריצים מלאכותיים.

"לאור הרקע שלך כיוצא ישיבה, אני מקווה ומאמין שאתה וקבוצתך מתכנסים באופן קבוע לצורך לימוד תורה והיבטיה הפנימיים, כלומר תורת החסידות, וכי לימוד כזה הוא בהתאם לעקרונות חז"ל, כלומר, "המעשה הוא העיקר" – האופן הממשי שבו אנו מנהלים את חיי היומיום שלנו לאור התורה והמצוות, התפילה, הנחת התפילין, שמירה על כשרות וכו'. זה רק עניין של רצון ונחישות, שכן אין דבר העומד בפני הרצון.

"אני מאמין בך וסומך עליך שתשתמש בהשפעתך הטובה גם על כל הסובבים אותך.

בברכה,"

[חתימת הרבי]