רבי יהושע מילנר התפרנס יפה מטחנת הקמח שהייתה בבעלותו, ששכנה בפאתי ירושלים של המאה ה-19. מי שסובב את הטחנה הענקית היה סוס שבילה את ימיו בהליכה אחידה וסבלנית סביב סביב במעגל שאין לו סוף. אולם רבי יהושע כמעט אף פעם לא נראה בטחנה. כיוון שהיה איש אדוק ומלומד, הפקיד את רבי שמואל על ניהול עבודת הטחנה וכך פינה את כל זמנו ללימוד תורה.

כאשר מנהל העבודה, רבי שמואל, הלך לעולמו, נשכר אדם אחר לפקח על פעולת הטחנה. המנהל החדש החליט לשפר את תפקוד הטחנה על ידי החלפת הסוס הזקן והאיטי בסוס חדש וענקי, חזק בהרבה משאר הסוסים שעבדו שם קודם לכן. הסוס החדש ביצע את עבודתו במהירות כה רבה יחסית לקודמיו, שנעשה ידוע בכינויו "סוס הפלא".

עד מהרה יצא שמעו של הסוס ברחבי הארץ, והגיעו סוחרים מקרוב ומרחוק כדי לנסות לקנות את הבהמה הנהדרת. אפשר היה להפיק הרבה יותר כסף מן הסוס אילו שימש למשימות אחרות, יותר תובעניות מאלו של טחנת קמח, כגון גרירת משאות כבדים או הסעת אנשים עשירים ממקום למקום.

בי יהושע מיאן למכור את הסוס וסירב לכל הפונים שהגיעו אליו. אך אף שאמר "לא" אינספור פעמים, ודחה מעל פניו המוני אנשים, ההצעות המשיכו לזרום אליו מאנשים שרצו לקנות את הסוס.

לכן הוא קבע ל"סוס הפלא" מחיר של 25 נפוליאונים – סכום שיכול היה לכלכל משפחה שלמה במשך שנתיים תמימות. הרי איש לא יהיה כה טיפש להציע לו הצעה כזאת! אולם רבי יהושע טעה בהערכת עיקשותם של הקונים הפוטנציאליים. סוחר אחד הציע את הסכום הזה והעסקה נחתמה.

בלילה שלפני השלמת המכירה, רבי יהושע לא יכול היה לישון. הוא התהפך על משכבו עד שלבסוף, באמצע הלילה, הוא התלבש ויצא מן הבית, באומרו למשפחתו שישוב במהרה.

פועליו היו המומים לראות את בעל הטחנה, רבי יהושע, מגיע לטחנה. כיוון שמעולם לא ביקר בטחנה במשך היום, מה הוא עושה שם באמצע הלילה? רבי יהושע צעד היישר אל הסוס בעוד כל הפועלים מתבוננים במתרחש. הוא עצר בצד הסוס ולחש כמה מלים באזנו הענקית. מיד קרס הסוס תחתיו ומת. רבי יהושע לא אמר דבר ושב לביתו.

ביום הבא עשתה לה השמועה כנפיים ש"סוס הפלא" מת בלילה הקודם ללא כל סיבה נראית לעין. "סוס בריא לחלוטין!" קראו כולם, ועוד סוס השווה 25 נפוליאונים! מי שמע על דבר שכזה!

רבי יהושע קרא למשפחתו ולחבריו סיפר להם את הסיפור המופלא שארע בלילה הקודם. "אתמול בלילה לא יכולתי לישון. התהפכתי על משכבי במשך שעות, וכשנרדמתי לבסוף, היה לי חלום מוזר מאוד. בחלומי הופיע לפניי מנהל העבודה הקודם שלי, שמואל, ואמר לי, 'עליי להתוודות בפניך שלא הייתי מנהל עבודה נפלא כל כך כפי שחשבת שהייתי. גנבתי ממך במשך השנים שעבדתי בטחנה. כשהלכתי לעולמי והופעתי בפני בית דין של מעלה, אמרו לי שהדרך היחידה שבה אוכל לכפר על חטאי הנורא נגד אלוקים ואדם יהיה לשוב עלי אדמות בצורת סוס שיעבוד בטחנה שלך, כדי שאוכל לשלם לך את חובותיי. נתנו לי גוף חזק במיוחד כדי שאוכל לעבוד קשה במיוחד. במשך חודשים תמימים עבדתי ללא לאות כדי לפצותך על מה שגנבתי ממך לאורך השנים.

אך כנראה שעשיתי את עבודתי טוב מדי, שכן התפרסמתי בזכות כוחי ומרצי הרב. מששמעתי שאתה מתכנן למכור אותי, נמלאתי בעתה. הרי לא אוכל לכפר על חטאיי אם לא אעבוד בטחנתך. אם תמכור אותי, אאלץ להגיע שוב עלי אדמות, הפעם אולי בצורה נחותה אף יותר, כדי לכפר על פשעי. אינני יכול לשאת את המחשבה על חזרה מחודשת, לכן אני מתחנן בפניך, סלח לי על מה שעשיתי לך'.

כאשר שמעתי את בקשתי, קפצתי ממיטתי ורצתי מיד לטחנה. הלכתי אל הסוס ואמרתי לו שאני סולח לו מכל לבי וכי אין הוא חייב לי עוד אף פרוטה. מששמע את מילותיי, נפח את נשמתו, שכן הוא מילא את תכליתו עלי אדמות. עכשיו יוכל שמואל האומלל למצוא שקט ושלווה בעולם הבא..."