בס"ד. ש"פ האזינו, י"ב תשרי ה'תשמ"ב
(הנחה)
כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף גו'1, הנה מה כתיב לעיל מיני'2 ימצאהו בארץ מדבר, ואח"ז מסיים3 הוי' בדד ינחנו. הנה הפירוש הפשוט בזה הוא, שהקב"ה נוהג עם בני ישראל ברחמים כמו הנשר המרחף על גוזליו (וכפרש"י), כלומר, שיש רחמי נשר כפשוטם, ויש רחמים שהם כמו נשר ולמעלה הימנו. והנה כל הענינים שבתורה ישנם בכל העולמות עד למעלה מעלה, ומזה מובן, דכשם שיש ב' בחינות אלו בעוה"ז הגשמי (נשר וכמו נשר), כך הוא בעולמות שלמעלה ממנו, עולמות בי"ע, עד לעולם האצילות, דאף שיש בו ע"ס הרי הוא עולם האחדות, ומ"מ גם בו יש בחי' נשר והיא מדת הרחמים דאצי', ויש בו בחי' כנשר, היינו רחמים שלמעלה ממדת הרחמים4. אמנם אעפ"כ הרי עיקר התורה היא למטה כמאמר5 תורה לא בשמים היא, וכתורת הרב המגיד6 על מארז"ל7 דע מה למעלה ממך, שכל הענינים שלמעלה תלויים בך, בעבודת האדם הנמצא למטה, ובפרט אחרי מ"ת שאז ניתנה התורה למטה ולא בשמים היא (כנ"ל). ועוד זאת, דכל הגבוה יותר יורד למטה יותר8, היינו דהענין הכי נעלה (שבתורה) נמצא דוקא למטה, ומזה מובן גם בענין הנשר, שפסוק זה כולל את ב' הקצוות, דהרחמים הכי עליונים נמשכים דוקא למטה במקום שבו רחמי נשר כפשוטו.
והענין הוא, דהנה כתיב9 שלשה המה נפלאו ממני גו' דרך הנשר בשמים גו', ומבואר במ"א10 דהפלא הוא איך יש פני נשר שהוא עוף טמא במרכבה העליונה. וצריך להבין11, שהרי יש במרכבה גם פני ארי' אל הימין12 שהוא חי' טמאה, ומדוע הפליאה היא על הנשר דוקא. והביאור בזה, ע"פ המבואר במ"א13 שדרך הנשר (פני נשר שבמרכבה) הו"ע קו האמצעי. וזהו מה שתמה על פני נשר דוקא14, כי פני ארי' אל הימין, דפני ארי' שבמרכבה הם בקו הימין העולה בחיצוניות הכתר בלבד, ואין זה פלא כ"כ, משא"כ פני נשר שהם בקו האמצעי העולה בפנימיות הכתר15, יפלא מאד איך יש פני עוף טמא בפנימיות הכתר.
וביאור הענין, דהנה דוקא להיות מדת הרחמים מושרשת בפנימיות הכתר, לפיכך נפלה למטה מטה, וזהו שנק' נשר מלשון נשירה ונפילה16, דנפיל מן דרגי', עד לעוף טמא שמחוץ למקום הקדושה. ובזה יובן המשך הפסוקים, דכתיב לעיל מיני' ימצאהו בארץ מדבר גו', דמדבר הוא מקום אשר לא ישב אדם שם17, היינו שהוא מחוץ למושב האדם העליון18, ועד"ז מחוץ למושב בני ישראל הקרויים אדם19 אדמה לעליון20, כי בכל ישראל יש נפש הקדושה שהיא חלק אלוקה ממעל ממש21, וכדכתיב לפנ"ז22 כי חלק הוי' עמו גו', ולפיכך אין להם שום שייכות למקום המדבר (שמחוץ לקדושה), ולא זו בלבד שלא ישב אדם (היינו ישראל) שם, אלא שלא עבר שם, היינו שאין לישראל כל שייכות למקום זה. וזהו שממשיך כנשר יעיר קנו גו', כי למקום זה נפלה בחי' נשר.
אמנם23 גם על מקום זה נאמר ימצאהו בארץ מדבר גו', דגם משם יקבצך ה' אלקיך ומשם יקחך24. וההעלאה והתשובה ממקום זה היא ע"י גילוי בחי' כנשר בדרגא הכי עליונה, בחי' פנימיות הכתר, כי מיני' ובי' אבא לשדי' בי' נרגא25, ועי"ז עולים לפנימיות הכתר. דכיון שכל הגבוה יותר יורד למטה ביותר הרי דוקא ע"י שעולים ממקום רחוק כזה, העלי' היא למעלה ביותר. וע"ד המבואר בכ"מ26 (מל"ת להאריז"ל27) בפי' הכתוב28 כי לא על הלחם לבדו יחי' האדם כי על כל מוצא פי הוי' יחי' האדם, שהמדבר צריך למוצא פי הוי' שבדצ"ח, משום שמזה שנפלו הניצוצות למטה ביותר (בדצ"ח שלמטה ממדבר) מוכח ששרשם למעלה יותר, ולכן בכחם דוקא להחיות את המוצא פי הוי' שבמדבר. ועד"ז יובן למטה מזה, בבחי' נשר שענינה הנפילה מחוץ למקום הקדושה, דדוקא ע"י העלי' ממקום זה עולים עד לפנימיות הכתר. וזהו טעם ירידת הנשמה למטה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא29, מבחי' נשמה שנתת בי עד לנפחתה בי30 בעוה"ז התחתון, כדי שבעולם זה תהי' העלי' מלמטה ביותר, בסולם המוצב ארצה31 דוקא, ועי"ז ראשו מגיע השמימה31, למעלה ביותר, עד שהרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה32. וזהו33 מה שממשיך2 יצרנו כאישון עינו, דאישון הוא השחור שבעין כמארז"ל34 אין אדם רואה מתוך הלבן שבעין אלא מתוך השחור שבעין, דענין השחור שבעין היינו השחרות וההעלם והריחוק וכו'. דע"י ההתבוננות בזה שנמצא במקום ההעלם, במקום רחוק, ורע ומר עזבך את ה'35, עי"ז בא לתשובה מעומקא דליבא עד שזדונות נעשו לו כזכיות וזכיות.
וזהו כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף גו', דהריחוף על גוזליו מורה על הרחמים של נשר כפשוטו, דע"י עבודת התשובה מבחי' נשר למטה עולים לבחי' כנשר יעיר קנו שלמעלה מעלה. וע"ד מ"ש במ"א36 דאית רצון ואית רצון, דהרצון התחתון כלי וממשיך את הרצון העליון. ועד"ז יראה תתאה היא כלי ליראה עילאה וחכמה תתאה היא כלי לחכמה עילאה. הרי עד"ז ע"י בחי' נשר עולים למדת הרחמים שלמעלה עד לרחמים שלמעלה מעלה ממדה. וזהו ימצאהו בארץ מדבר גו', דמציאה שייך בדבר שנאבד, היינו שגם אלה שנאבדו בארץ מדבר הרי משם יקבצך גו', ועד שהיא בחי' מציאה, ענין שלא לפי ערך היגיעה, כי הקב"ה לא שיער כביכול בעצמו (האָט זיך ניט געריכט) שימצא את החלק אלוקה בשלימותו במדבר, שהרי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים37. ומשום זה הקב"ה הוא בהתפעלות מעבודת ישראל. ועד שזה מביא לידי תענוג גדול, וכפשטות הענין, דאינו דומה התענוג של מי שהרויח לפי ערך עבודתו (כמ"ש38 עובד אדמתו ישבע לחם) למי שמוצא מציאה שזהו לא לפי ערך היגיעה. וזהו שממשיך1 ישאהו על אברתו, לפי שע"י עבודת התשובה עולים למעלה מעלה, עד למעלה מבחי' אברתו, היינו למעלה מרמ"ח אברין דמלכא39, כי ישראל קדמו לתורה ומצוות כדאיתא בתד"א40 ואני אומר ישראל קדמו שנאמר (בתורה) דבר אל בני ישראל אמור אל בני ישראל כו'41. ועד שעולים למקום זה שנאמר עליו הוי' בדד ינחנו גו', ישראל ומלכא בלחודוהי42, שישראל ועצומ"ה ית' כולא חד.
והנה ע"י שענינים אלו נלמדים בתושב"כ ואח"כ בתושבע"פ ועד לתורת חב"ד שענינה הוא ההסברה ועד שיתפרנסון מיני'43, הרי התבוננות זו מביאה לידי מעשה, חיפוש ובירור הניצוצות בכל מקום, ובפרט כשפוגש ניצוצות אלו בהשגחה פרטית, ועי"ז באים לקיום היעוד הוי' בדד ינחנו גו', כמ"ש44 וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב, בקרוב ממש, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, במהרה בימינו ממש.
_________ l _________
הוסיפו תגובה