"עירוב תבשילין" הוא טקס הלכתי שאותו מקיימים כאשר חג מסוים חל ביום שישי בשבוע, במטרה לחזק את כבוד השבת וכבוד החג.

מתי עושים עירוב תבשילין?

'עירוב תבשילין' עושים כאשר אחד מה'ימים-טובים' חל ביום שישי בשבוע. 'ימים-טובים' הם הימים הקדושים של החגים השנתיים שבמהלכם יש לשבות ממלאכה, בדומה לשבת, אך בשונה משבת מותר לבצע בהן מלאכות שונות של הכנת אוכל (כגון: לישה, אפייה, בישול, ניפוי וכדומה).

רשימת ה'ימים-טובים':

את ה'עירוב תשבילין' בערב החג, כלומר לפני כניסת החג. במקרה של חג הנמשך יומיים (כמו ראש-השנה, או כל אחד מהחגים בחוץ לארץ), יש לבצע את טקס עירוב תבשילין לפני כניסת היום הראשון של רצף החגים.

איך עושים עירוב תבשילין?

לוקחים מנת מזון מבושל (27 סמ"ק של דג או בשר) וגם פת (בפסח: מצה; בשאר החגים: לחם או חלה - בגודל 27 סמ"ק לפחות), ומייעדים את התבשיל והפת עבור סעודות השבת:

  • נוטלים את התבשיל ואת הפת ביד,
  • מברכים: " בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דוֹנָי אֱ-לֹוהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב"
  • ואומרים: " בעירוב הזה יהיה מותר לנו לאפות, ולבשל, ולהטמין, ולהדליק נר, ולתקן ולעשות כל צרכינו מיום-טוב לשבת"
  • את התבשיל והפת מאחסנים כך שיישמרו כיאות עד השבת.
  • אין לאכול או להשליך את התבשיל והפת עד כניסת השבת.
  • נהוג לאכול את התבשיל והפת באחת מסעודות השבת.

ההכנות לשבת במהלך החג

לאחר קיום 'עירוב תבשילין' בערב החג, ניתן לבשל ולאפות ביום שישי בשביל סעודות השבת כל זמן שהתבשיל והפת קיימים (לא נאכלו או אבדו), אך בכפוף לכל התנאים הבאים:

  • אין להצית אש חדשה במהלך החג, אם משתמשים באש לצורך הבישול או האפייה יש להשתמש רק בהעברת אש מלהבה דולקת.
  • אין לכבות אש במהלך החג, אם אתם משתמשים בכיריים של גז לצורך הבישול בחרו את הדרך הבטיחותית ביותר בה תוכלו להשתמש בהם במהלך החג בלי לכבות את האש לאחר השימוש.
  • אין להדליק או לכבות מכשיר חשמלי בחג, ניתן לכוון מערב החג 'שעון שבת' שיפעיל ויכבה את התנור / הכיריים בשעות מסוימות כך שיהיה ניתן להשתמש בהם ביום שישי בשביל הכנת אוכל לשבת.
  • כל האוכל שמבשלים או אופים עבור השבת צריך להיות מוכן סופית לאכילה לפני שהשמש שוקעת ביום שישי.

למה עושים 'עירוב תבשילין'?

תקנת 'עירוב תבשילין' נועדה לשתי מטרות: היא משמשת גם תזכורת ערכית וסִמלית לקדושת החג, וגם תזכורת מעשית להתכונן כראוי לשבת.

תזכורת סמלית: לשמור על קדושת החג

בשל קדושת ימי השבת והחג אסרו חכמים להתעסק במהלך יום השבת או החג בהכנות לקראת יום אחר, כולל הכנות או התעסקות בעניינים הנחוצים ביום שבת או ביום חג אחרים.

כאשר ערב שבת (יום שישי) הוא יום-טוב, לעתים קרובות אין ברירה ומוכרחים לבצע הכנות שונות בשביל השבת, למרות שזה יום חג. על מנת להדגיש את העיקרון שבמהלך החג אסור לטרוח עבור ימים אחרים, קבעו חכמים להתחיל את ההכנות לשבת עוד מלפני כניסת החג, לפחות באופן סִמלי, ובכך להצהיר שההתעסקות בהכנות לשבת במהלך היום הקדוש של החג היא רק לצורך השלמות הכרחיות ובלית ברירה, ולא משום שיום החג הוא זמן מתאים לביצוע הכנות לקראת השבת.

זוהי תזכורת ערכית על קדושת החג: אם אפילו עבור השבת (שקדושתה גדולה מקדושת החג) ואפילו כשאין ברירה אחרת ההתעסקות בצרכי 'היום שאחרי' במהלך החג מוגבלת למינימום ההכרחי – קל-וחומר שאסור בשום אופן להתעסק ולטרוח במהלך היום-טוב עבור יום חול.

תזכורת מעשית: להתכונן מראש לשבת שבאופק

בנוסף למסר הערכי של 'עירוב תבשילין', הוא משמש גם כתזכורת מעשית להתכונן כראוי לכבוד השבת:

העיסוק הנמרץ בהכנות לקראת החג בערב החג עלולים להשכיח את העובדה שמיד אחריו מגיעה השבת ויש להתכונן כראוי גם אליה. כדי להבטיח שהשבת לא תישכח ותוזנח, קבעו חכמים שחובה להתחיל את הכנת התבשילים עבור השבת עוד לפני כניסת החג, וזה כבר יעלה למודעות את הצורך לדאוג מראש גם ליתר צרכי השבת.

'עירוב תבשילין' בחג סוכות ושמחת תורה 2024

בחוץ לארץ החג הראשון של סוכות, וגם החג האחרון - חג שמיני-עצרת בשנת תשפ"ה - 2024, נמשכים יומיים ומסתמיים לתוך יום השבת, ולכן יש לערוך 'עירובי תבשילין' לפני כל אחד מהם:

את עירוב תבשילין לחג הראשון של סוכות 2024 בחו"ל, עורכים ביום רביעי, 16 באוקטובר, לפני כניסת החג.

את עירוב תבשילין לחג השמיני-עצרת ושמחת-תורה 2024 בחו"ל, עורכים ביום רביעי, 23 באוקטובר, לפני כניסת החג.

ראו גם: