שולחן ערוך: סימן תקכד

סימן תקכד כַּמָּה דְבָרִים הָאֲסוּרִים בְּיוֹם טוֹב וּבוֹ סְעִיף אֶחָד:

א כְּשֵׁם שֶׁבְּשַׁבָּתא אֵין עוֹלִין עַל גַּבֵּי אִילָן,1 וְלֹא רוֹכְבִין עַל גַּבֵּי בְהֵמָה,2 וְלֹא שָׁטִין עַל פְּנֵי הַמַּיִם,ב^,3 וְלֹא מְסַפְּקִין, וְלֹא מְטַפְּחִין, וְלֹא מְרַקְּדִין,ג^,4 וְלֹא דָנִין,ד^,5 וְלֹא מְקַדְּשִׁין,ה וְלֹא כּוֹנְסִין לְחֻפָּה,ו וְלֹא מְיַבְּמִים,ז וְלֹא מְגָרְשִׁים, וְלֹא חוֹלְצִים,ח^,6 וְלֹא מַקְדִּישִׁיםט שׁוּם דָּבָר לְגָבוֹהַּ,י^,7 וְלֹא מַפְרִישִׁין חַלָּהיא^,8 וְלֹא תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת,יב^,9 וְלֹא פּוֹדִין אֶת הַבֵּן,יג^,10 וְאֵין קוֹנִין קִנְיָן אֲפִלּוּ בַּחֲזָקָה אוֹ בְּקִנְיַן סוּדָר,יד^,11 וְאֵין נוֹתְנִין מַתָּנָה שֶׁאֵין בָּהּ צֹרֶךְ שַׁבָּתטו^,12 – כָּךְ אֵין עוֹשִׂין אֶחָד מִכָּל אֵלּוּ בְּיוֹם טוֹב, עַיֵּן סִמָּן של"ט וְש"ו.