שולחן ערוך: סימן תקטז

סימן תקטז דִּין אֵיזֶה דְבָרִים מֻתָּרִים לִשְׁלוֹחַ בְּיוֹם טוֹב וּבוֹ ו' סְעִיפִים:

א מֻתָּר לִשְׁלוֹחַ לַחֲבֵרוֹ בְּיוֹם טוֹב א דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּיםב כָּל מִינֵי מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה הָרְאוּיִים לְבוֹ בַיּוֹם,1 אֲפִלּוּ אֵינָן רְאוּיִים אֶלָּא עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה שֶׁיַּעֲשׂוּ בְּגוּפָן, כְּגוֹן בְּהֵמָה וְחַיָּה וָעוֹף חַיִּיםג^,1 שֶׁאֵינָן רְאוּיִים עַד שֶׁיִּשְׁחָטֵם, מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁמֻּתָּר לִשְׁחוֹט בְּיוֹם טוֹבד^,2 – מֻתָּר גַּם כֵּן לִשְׁלוֹחַ לַחֲבֵרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁחֲבֵרוֹ לֹא יִשְׁחָטֵם בְּיוֹם טוֹב,ה מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁאִלּוּ הָיָה רוֹצֶה הָיָה שׁוֹחֲטָן וְאוֹכְלָן – מֻתָּר לִשְׁלוֹחַ לוֹ.

ב וְכֵן מֻתָּר לִשְׁלוֹחַ לוֹ כָּל כְּלִי תַשְׁמִישׁ, וְכֵן בְּגָדִים אֲפִלּוּ אֵינָן תְּפוּרִין עֲדַיִן,ו^,1 לְפִי שֶׁהֵן רְאוּיִין לִשָּׁעֵן עֲלֵיהֶם.ז וַאֲפִלּוּ בֶּגֶד כִּלְאַיִם3 מֻתָּר לִשְׁלוֹחַח אִם הוּא קָשֶׁהט^,4 בְּעִנְיָן שֶׁמֻּתָּר לֵישֵׁב וְלִשָּׁעֵן עָלָיו,י כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵעָה סִמָּן ש"איא^,5 עַיֵּן שָׁם.

ג וַאֲפִלּוּ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְבוֹ בַיּוֹם, אִם הוּא רָאוּי לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ בְּחֹליב^,1 בְּלִי שֶׁיִּצְטָרֵךְ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה בְּגוּפוֹ, יג^,6 כְּגוֹן תְּפִלִּיןיד^,7 וְכַיּוֹצֵא בָהֶםטו – מֻתָּר לִשְׁלוֹחַ בְּיוֹם טוֹב אֲפִלּוּ דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים.טז וְאַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר לְהוֹצִיא שׁוּם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹ בְּיוֹם טוֹב וְאֵינוֹ מוֹצִיאוֹ אֶלָּא לְצֹרֶךְ הַחֹל כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תצ"ה,יז מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁהוּא נֶהֱנֶה וְשָׂמֵחַ בְּמַה שֶּׁמְּשַׁלֵּחַ דּוֹרוֹנוֹת לַחֲבֵרוֹ – הֲרֵי זֶה צֹרֶךְ שִׂמְחַת יוֹם טוֹב.יח^,8

ד אֲבָל אָסוּר לִשְׁלוֹחַ דָּבָר שֶׁאַף בְּחֹל אֵינוֹ רָאוּי עַד שֶׁיַּעֲשׂוּ בּוֹ מַעֲשֶׂה (הָאֲסוּרָה לַעֲשׂוֹת בְּיוֹם טוֹב),יט כְּגוֹן מִינֵי תְבוּאָהכ^,1 שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לְבַשְּׁלָן שְׁלֵמִיםכא אֶלָּא טוֹחֲנִין אוֹתָןכב וְעוֹשִׂין מֵהֶם פַּת (וּטְחִינָה אֲסוּרָה בְּיוֹם טוֹבכג^,9). אֲבָל מֻתָּר לִשְׁלוֹחַ מִינֵי קִטְנִיּוֹתכד^,1 שֶׁדֶּרֶךְ לְבַשְּׁלָן שְׁלֵמִים בְּלֹא טְחִינָה,כה וַהֲרֵי הֵן רְאוּיִין אֲפִלּוּ לְבוֹ בַיּוֹם. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁמֻּתָּר לִשְׁלוֹחַ יֵינוֹת וּשְׁמָנִים וּסְלָתוֹת,כו^,1

ה וְכָל זֶה כְּשֶׁמְּשַׁלֵּחַ דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים, אוֹ (א) דֶרֶךְ כַּרְמְלִית שֶׁהוּא מָקוֹם שֶׁאָסוּר לְטַלְטֵל בּוֹ בְּשַׁבָּת, וְגַם בְּיוֹם טוֹב שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ יוֹם טוֹב כְּלָל,10 אֲבָל כְּשֶׁמְּשַׁלֵּחַ דֶּרֶךְ מָקוֹם שֶׁמֻּתָּר לְטַלְטֵל בּוֹ בְּשַׁבָּת, כְּגוֹן בְּחָצֵר אַחַת אוֹ בְּעִיר הַמְעֹרֶבֶת – מֻתָּר לִשְׁלוֹחַ כָּל דָּבָר, אֲפִלּוּ מִינֵי תְבוּאָה וְכַיּוֹצֵא בָהֶם מִדְּבָרִים הַמֻּתָּרִים בְּטִלְטוּל.כז

ו כָּל דָּבָר שֶׁמֻּתָּר לִשְׁלוֹחַ בְּיוֹם טוֹב – לֹא יְשַׁלְּחֶנּוּ בְּשׁוּרָה,1 דְּהַיְנוּ שְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָםכח נוֹשְׂאִין מִין אֶחָדכט וְהֵן הוֹלְכִין כֻּלָּן (ב) כְּאֶחָד זֶה אַחַר זֶהל בְּשׁוּרָה אַחַת,11 שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּחֹללא מִשּׁוּם זִלְזוּל יוֹם טוֹב.לב^,12 לְפִיכָךְ אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁמֻּתָּר לְטַלְטֵל בּוֹ בְּשַׁבָּת, כְּגוֹן בְּחָצֵרלג אוֹ בְּמָבוֹי הַמְעֹרָב, אִם (ג) רַבִּים מְצוּיִין שָׁם13 – אָסוּר14 מִשּׁוּם זִלְזוּל יוֹם טוֹב, אֲבָל אִם כָּל אֶחָד נוֹשֵׂא מִין אֶחָד – מֻתָּרלד^,15 אֲפִלּוּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים.לה^,16