סימן תקיז בְּאֵיזֶה אֹפֶן מֻתָּר לִקַּח בְּיוֹם טוֹב מִן הַחֶנְוָנִי מִינֵי מַאֲכָל וּבוֹ ט' סְעִיפִים:

א מֻתָּר לִקַּח מִן הַחֶנְוָנִי מִינֵי מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה בְּיוֹם טוֹב,א,1 וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יַזְכִּיר לוֹ סְכוּם מִנְיָן,ב,2 וְלֹא שֵׁם מִדָּה,ג,3 וְלֹא שֵׁם דָּמִים,ד,4 כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא נִרְאֶה כְּמִקָּח וּמִמְכָּרה אֶלָּא כִּשְׁאֵלָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שכ"ג לְעִנְיַן שַׁבָּת, וְהוּא הַדִּין לְיוֹם טוֹב.ו

ב וְאִם הַחֶנְוָנִי הוּא נָכְרִי – אָסוּר לִקַּח מִמֶּנּוּ דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בְּאוֹתוֹ הַמִּין בִּמְחֻבָּר אוֹ מְחֻסָּר צִידָה,ז,5 כְּגוֹן פֵּרוֹת רְטֻבִּים אוֹ דָגִים, אֶלָּא אִם כֵּן נִכָּר בָּהֶם שֶׁלֹּא נִלְקְטוּ וְשֶׁלֹּא נִצּוֹדוּ הַיּוֹם,ח כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תקט"ו,ט עַיֵּן שָׁם כָּל פְּרָטֵי דִּין זֶה. וְכֵן אָסוּר לִקַּח מִמֶּנּוּ בֵּיצִים, שֶׁמָּא נוֹלְדוּ הַיּוֹם.י,6

אֲבָל דָּבָר שֶׁאֵין בְּמִינוֹ בִּמְחֻבָּר וְלֹא מְחֻסָּר צִידָה, כְּגוֹן פֵּרוֹת יְבֵשִׁים וְאַוָּזִים וְתַרְנְגוֹלִיםיא – מֻתָּר לִקַּח מִמֶּנּוּ (עַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שכ"ג)7 אֲפִלּוּ הוּבְאוּ הַיּוֹם מִחוּץ לַתְּחוּםיב אִם הִיא עִיר שֶׁרֻבָּהּ נָכְרִים,יג כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תקט"ויד,8 עַיֵּן שָׁם.

ג וְכֵן מֻתָּר לִקַּח מִמֶּנּוּ קֶמַח אֲפִלּוּ נִטְחַן הַיּוֹם אִם רֹב לוֹקְחֵי קֶמַח שֶׁבָּעִיר הֵן נָכְרִים, שֶׁבְּוַדַּאי לְצֹרֶךְ נָכְרִי טְחָנוּהוּ.טו,9 וְאַף עַל פִּי שֶׁקֶּמַח זֶה נוֹלַד בְּיוֹם טוֹב,טז אַף עַל פִּי כֵן הוּא מֻתָּר אַף לְהָאוֹסְרִים נוֹלָד10 בְּיוֹם טוֹב,יז דְּכֵיוָן שֶׁגַּם הַתְּבוּאָה קֹדֶם שֶׁטְּחָנָהּ הִיא רְאוּיָה לַאֲכִילָה לַעֲשׂוֹת מִמֶּנָּה קְלָיוֹת אוֹ דַיְסָא,יח,11 נִמְצָא שֶׁקֶּמַח הַזֶּה אֵינוֹ אֶלָּא כְּאֹכֶל שֶׁנִּפְרַד מֵאֹכֶל אַחֵר, וְאֵין בּוֹ דִּין נוֹלָד,יט כֵּיוָן שֶׁאַף כְּשֶׁהָיָה קֶמַח זֶה כָּנוּס בְּתוֹךְ הַחִטָּה הָיָה עָלָיו תּוֹרַת אֹכֶל.12

ד וְכֵן מֻתָּר לִקַּח מִמֶּנּוּ פַּת שֶׁנֶּאֱפָה בְּיוֹם טוֹבכ (בְּמָקוֹם שֶׁנּוֹהֲגִין הֶתֵּר בְּפַת שֶׁל פַּלְטֵר נָכְרִי שֶׁאֲפָאוֹ כְּדֵי לְמָכְרוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵעָה סִמָּן קי"בכא,13) אִם רֹב לוֹקְחֵי פַת שֶׁבָּעִיר הֵן נָכְרִים, שֶׁבְּוַדַּאי בִּשְׁבִילָם נִטְחַן הַקֶּמַח.כב וְאִם יָדוּעַ שֶׁהַקֶּמַח נִטְחַן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, כְּגוֹן שֶׁהֵבִיאוּ קֶמַח לְהַפַּלְטֵר מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וַחֲתָמוֹ יִשְׂרָאֵל בְּחוֹתָמוֹ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹבכג כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחֲלִיפֶנּוּ הַנָּכְרִי בְּקֶמַח שֶׁנִּטְחַן בְּיוֹם טוֹב וּלְמָחָר בָּא הַיִּשְׂרָאֵל וְרָאָה שֶׁלֹּא נִתְקַלְקֵל חוֹתָמוֹכד – מֻתָּר לִקַּח מִקֶּמַח זֶה אֲפִלּוּ אִם רֹב לוֹקְחֵי קֶמַח שֶׁבָּעִיר הֵן יִשְׂרָאֵל.כה, 14 וְכֵן מֻתָּר לִקַּח הַפַּת שֶׁאָפָה הַנָּכְרִי מִקֶּמַח זֶה כו אֲפִלּוּ אִם רֹב לוֹקְחֵי פַת שֶׁבָּעִיר הֵן יִשְׂרָאֵל.

ה פַּת שֶׁל פַּלְטֵר נָכְרִי שֶׁנֶּאֱפָה בְּשַׁבָּת – אָסוּר לִקַּח אוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב שֶׁלְּאַחֲרָיו מִשּׁוּם אִסּוּר הֲכָנָה כז אִם רֹב לוֹקְחֵי פַת שֶׁבָּעִיר הֵן יִשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ נִטְחַן הַקֶּמַח מֵעֶרֶב שַׁבָּת, שֶׁהֲרֵי פַּת זֶה אֵינוֹ רָאוּי לְיִשְׂרָאֵל בּוֹ בַיּוֹם שֶׁנֶּאֱפָה, כֵּיוָן שֶׁרֹב הַלּוֹקְחִין הֵן יִשְׂרָאֵל בְּוַדַּאי בִּשְׁבִילָם אָפָה, נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי אֲפִיָּה שֶׁבְּשַׁבָּת הוּכַן הַפַּת לְאָכְלוֹ בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין שַׁבָּת מְכִינָה לְיוֹם טוֹב. כח, 15

אֲבָל אִם רֹב לוֹקְחֵי פַת שֶׁבָּעִיר הֵן נָכְרִים, אַף עַל פִּי שֶׁבְּשַׁבָּת עַצְמָהּ יֵשׁ לְהַחֲמִיר שֶׁלֹּא לִקַּח פַּת שֶׁנֶּאֱפָה בּוֹ בַיּוֹם אַף עַל פִּי שֶׁאֲפָאוֹ לְצֹרֶךְ נָכְרִי, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שכ"ה, כט, 16 מִכָּל מָקוֹם בְּיוֹם טוֹב שֶׁלְּאַחֲרָיו יֵשׁ לְהַתִּירוֹ, ל כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ מַתִּירִין אוֹתוֹ אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת עַצְמוֹ, וְדִבְרֵיהֶם עִקָּר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם. לא

ו כָּל הֶתֵּר לְקִיחוֹת אֵלּוּ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּסִמָּן זֶה וּבְסִמָּן תקט"ו וּבְסִמָּן תקי"ג, הֵן פֵּרוֹת, הֵן דָּגִים, הֵן קֶמַח, הֵן פַּת, וְכֵן שְׁאָר כָּל לְקִיחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם – אֵין הֶתֵּר אֶלָּא כְּשֶׁשּׁוּמַת הַמִּקָּח יָדוּעַ וְאֵין צָרִיךְ לִקְצוֹץ דָּמִים עִם הַנָּכְרִי. לב

וְאַף עַל פִּי שֶׁשּׁוּמָתוֹ יָדוּעַ – אָסוּר לְשַׁלֵּם לוֹ הַמָּעוֹת בְּיוֹם טוֹב עַצְמוֹ. לג אֲפִלּוּ אִם מַרְאֶה לִפְנֵי הַנָּכְרִי אֶת הַמָּעוֹת כְּדֵי שֶׁיִּטּוֹל בְּעַצְמוֹ – אָסוּר, וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי נָכְרִי אַחֵר אָסוּר לְשַׁלֵּם לוֹ, דְּכָל שֶׁהַמָּעוֹת מַגִּיעִין לְיַד הַמּוֹכֵר בְּיוֹם טוֹב – נִכָּר הַדָּבָר שֶׁהוּא מִקָּח וּמִמְכָּר, לד שֶׁאִסּוּרוֹ מְפֹרָשׁ בַּכָּתוּב בִּנְחֶמְיָה17 לה, וְלֹא הִתִּירוּ אֶלָּא כְּשֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ מָעוֹת, דַּאֲזַי אֵין נִרְאֶה כְּמִקָּח וּמִמְכָּר אֶלָּא כִּשְׁאֵלָה, וְעַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שכ"ג ל ו עַיֵּן שָׁם.

ז וַאֲפִלּוּ בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב אָסוּר לוֹמַר לְנָכְרִי שֶׁיִּקְנֶה לוֹ לְמָחָר מִינֵי מַאֲכָל, לז, 18 אֲפִלּוּ הוּא צָרִיךְ לָהֶם לְשִׂמְחַת יוֹם טוֹב. לח וַאֲפִלּוּ אוֹמֵר לְהַנָּכְרִי שֶׁיִּקְנֶה לוֹ בְּעַד מָעוֹת שֶׁלּוֹ וְאַחַר יוֹם טוֹב יַחֲזִיר לוֹ מְעוֹתָיו – הֲרֵי זֶה אָסוּר, לט שֶׁהֲרֵי הַנָּכְרִי הוּא שְׁלוּחוֹ לִקְנוֹת בְּיוֹם טוֹב. מ, 19

וַאֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד שֶׁכְּבָר קָנָה לוֹ הַנָּכְרִי בִּשְׁלִיחוּתוֹ – אָסוּר לֵהָנוֹת מֵהֶם בְּיוֹם טוֹב אִם הַיִּשְׂרָאֵל הוּא רָגִיל לַעֲשׂוֹת כֵּן, דְּאִם נַתִּיר אוֹתָם בַּאֲכִילָה בְּיוֹם טוֹב – יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁיַּחֲזוֹר לַעֲשׂוֹת כֵּן, כֵּיוָן שֶׁהוּא חָשׁוּד עַל כָּךְ.

אֲבָל אִם אֵינוֹ רָגִיל לַעֲשׂוֹת כֵּן – אֵין לְקָנְסוֹ עַל זֶה, וּמֻתָּר לוֹ לֶאֱכוֹל אוֹתָם בְּיוֹם טוֹב עַצְמוֹ מא אִם יָדוּעַ שֶׁהוּבְאוּ מִתּוֹךְ הַתְּחוּם אוֹ שֶׁהִיא עִיר שֶׁרֻבָּהּ נָכְרִים. מב, 20

ח לוֹמַר לְחֶנְוָנִי: מַלֵּא לִי כְּלִי זֶה יַיִן – דִּינוֹ בְּיוֹם טוֹב כְּמוֹ בְּשַׁבָּת, מג כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שכ"ג מד, 21 עַיֵּן שָׁם. וְכֵן לְהָטִיל גּוֹרָלוֹת – דִּינוֹ בְּיוֹם טוֹב כְּמוֹ בְּשַׁבָּת, מה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שכ"ב מו, 22 עַיֵּן שָׁם.

ט לֹא יָמֹד אָדָם שְׂעוֹרִים וְיִתֵּן לִפְנֵי בְהֶמְתּוֹ, מז, 23 שֶׁאָסוּר לִמְדּוֹד בְּיוֹם טוֹב, מח, 24 אֶלָּא מְשַׁעֵר בְּאֹמֶד דַּעְתּוֹ וְנוֹתֵן לָהּ. מט