שנטלוה מסיקין בא נגזל לגבות קרן גובה מנכסים משועבדים בא נגזל לגבות פירות גובה מנכסים בני חורין
רבא לא אמר כרבה בר רב הונא הרי היא יוצאה מתחת ידו בדינא משמע ורבה בר רב הונא לא אמר כרבא הרי היא יוצאה מתחת ידו בעינא משמע
רב אשי אמר לצדדין קתני כגון שגזל שדה מחבירו מלאה פירות ואכל את הפירות ומכר את השדה בא לוקח לגבות קרן גובה מנכסים משועבדים בא נגזל לגבות פירות גובה מנכסים בני חורין
בין לרבא בין לרבה בר רב הונא מלוה על פה הוא ומלוה על פה אינו גובה מנכסים משועבדים
הכא במאי עסקינן כשעמד בדין והדר זבין
אי הכי פירות נמי כשעמד בדין על הקרן ולא עמד בדין על הפירות ומאי פסקא סתמא דמילתא כי תבע איניש קרנא תבע ברישא
וסבר שמואל לוקח מגזלן לית ליה שבחא
והא א"ל שמואל לרב חיננא בר שילת אמליך וכתוב שופרא שבחא ופירי
במאי אי בבעל חוב מי אית ליה פירי והאמר שמואל בעל חוב גובה את השבח שבח אין אבל פירות לא אלא לאו בלוקח מגזלן
אמר רב יוסף הכא במאי עסקינן כגון שיש לו קרקע
א"ל אביי וכי מותר ללות סאה בסאה במקום שיש לו קרקע
א"ל התם הלואה הכא זביני
איכא דאמרי אמר רב יוסף הכא במאי עסקינן כגון שקנו מידו
א"ל אביי וכי מותר ללות סאה בסאה במקום שקנו מידו
א"ל התם הלואה והכא זביני:
גופא אמר שמואל בעל חוב גובה את השבח אמר רבא תדע שכך כותב לו מוכר ללוקח אנא איקום ואשפי ואדכי ואמריק זביני אילין אינון ועמליהון ושבחיהון ואיקום קדמך וצבי זבינא דנן וקביל עלוהי
א"ל רב חייא בר אבין לרבא אלא מעתה מתנה דלא כתיב ליה הכי ה"נ דלא טריף שבחא א"ל אין
וכי יפה כח מתנה ממכר א"ל אין יפה ויפה
אמר רב נחמן הא מתניתא מסייע ליה למר שמואל והונא חברין מוקים לה במילי אחריני דתניא המוכר שדה לחבירו והרי היא יוצאה מתחת ידו כשהוא גובה גובה את הקרן מנכסים משועבדים ושבח גובה מנכסים בני חורין
והונא חברין מוקים לה במילי אחריני בלוקח מגזלן
תניא אידך המוכר שדה לחבירו והשביחה ובא בעל חוב וטרפה כשהוא גובה אם השבח יותר על היציאה נוטל את השבח מבעל הקרקע והיציאה מבעל חוב ואם היציאה יתירה על השבח אין לו אלא הוצאה שיעור שבח מבעל חוב
והא שמואל במאי מוקים לה אי בלוקח מגזלן קשיא רישא דאמר שמואל לוקח מגזלן לית ליה שבחא אי בבעל חוב קשיא רישא וסיפא דאמר שמואל בעל חוב גובה את השבח
איבעית אימא בלוקח מגזלן כגון שיש לו קרקע אי נמי בשקנו מידו
איבעית אימא בבעל חוב ולא קשיא כאן בשבח
הוסיפו תגובה