ילפינן מציאה מגט ומר סבר לא ילפינן מציאה מגט
ואיבעית אימא בקטנה כולי עלמא לא פליגי דילפינן מציאה מגט והכא בקטן קא מיפלגי
מר סבר ילפינן קטן מקטנה ומר סבר לא ילפינן קטן מקטנה
ואיבעית אימא מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי:
מתני׳ ראה אותן רצין אחר מציאה אחר צבי שבור אחר גוזלות שלא פרחו ואמר זכתה לי שדי זכתה לו היה צבי רץ כדרכו או שהיו גוזלות מפריחין ואמר זכתה לי שדי לא אמר כלום:
גמ׳ אמר רב יהודה אמר שמואל והוא שעומד בצד שדהו
ותקני ליה שדהו דאמר ר' יוסי בר' חנינא חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו
הני מילי בחצר המשתמרת אבל חצר שאינה משתמרת אי עומד בצד שדהו אין אי לא לא
ומנא תימרא דחצר שאינה משתמרת אי עומד בצד שדהו אין אי לא לא
דתניא היה עומד בעיר ואומר יודע אני שעומר שיש לי בשדה פועלים שכחוהו לא יהא שכחה יכול לא יהא שכחה תלמוד לומר (דברים כד, יט) ושכחת עומר בשדה בשדה ושכחת ולא בעיר
הא גופא קשיא אמרת יכול לא יהא שכחה אלמא הוי שכחה ונסיב לה גמרא בשדה ושכחת ולא בעיר אלמא לא הוי שכחה
אלא לאו הכי קאמר בשדה שכוח מעיקרו הוי שכחה זכור ולבסוף שכוח אין שכחה מאי טעמא דכיון דקאי גבה הויא ליה חצרו וזכתה ליה
אבל בעיר אפילו זכור ולבסוף שכוח הויא שכחה מאי טעמא דליתיה גביה דלזכי ליה
ממאי דלמא גזירת הכתוב היא דבשדה נהוי שכחה ובעיר לא נהוי שכחה
אמר קרא (דברים כד, יט) לא תשוב לקחתו לרבות שכחת העיר
האי מיבעי ליה ללאו
אם כן נימא קרא לא תקחנו מאי לא תשוב לרבות שכחת העיר
ואכתי מיבעי ליה לכדתנן שלפניו אין שכחה שלאחריו יש שכחה שהוא בבל תשוב
זה הכלל כל שהוא בבל תשוב שכחה כל שאינו בבל תשוב אינו שכחה
אמר רב אשי אמר קרא (דברים כד, יט) יהיה לרבות שכחת העיר
וכן אמר עולא והוא שעומד בצד שדהו וכן אמר רבה בר בר חנה והוא שעומד בצד שדהו
איתיביה רבי אבא לעולא מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו באים בספינה אמר רבן גמליאל עישור שאני עתיד למוד נתון ליהושע
הוסיפו תגובה