הַגּוֹיִם אֵין לָהֶם נְזִירוּת נָשִׁים וַעֲבָדִים יֵשׁ לָהֶן נְזִירוּת חוֹמֶר בַּנָּשִׁים מִבָּעֲבָדִים שֶׁהוּא כּוֹפֶה אֶת עַבְדּוֹ וְאֵינוֹ כּוֹפֶה אֶת אִשְׁתּוֹ:
גְּמָ׳ קָתָנֵי הַגּוֹיִם אֵין לָהֶם נְזִירוּת מְנָא הָנֵי מִילֵּי דְּתָנוּ רַבָּנַן דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא לַגּוֹיִם וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם לְרַבּוֹת אֶת הָעֲבָדִים לְמָה לִי קְרָא הָאָמְרַתְּ כׇּל מִצְוָה שֶׁהָאִשָּׁה חַיֶּיבֶת בָּהּ עֶבֶד חַיָּיב בָּהּ
אָמַר רָבָא שָׁאנֵי הָכָא דְּאָמַר קְרָא לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ בְּמִי שֶׁנַּפְשׁוֹ קְנוּיָה לוֹ יָצָא עֶבֶד שֶׁאֵין נַפְשׁוֹ קְנוּיָה לוֹ הוֹאִיל וְאֵין נַפְשׁוֹ קְנוּיָה לוֹ אֵימָא גַּבֵּי נָזִיר נָמֵי לָא קָמַשְׁמַע לַן
אָמַר מָר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא לַגּוֹיִם וְכׇל הֵיכָא דִּכְתִיב יִשְׂרָאֵל גּוֹיִם לָא וְהָא גַּבֵּי עֲרָכִין דִּכְתִיב דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְתַנְיָא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מַעֲרִיכִין וְאֵין הַגּוֹיִם מַעֲרִיכִין
יָכוֹל לֹא יְהוּ נֶעֱרָכִין תַּלְמוּד לוֹמַר אִישׁ
שָׁאנֵי הָכָא דְּאָמַר קְרָא לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא בְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָב יָצָא גּוֹי שֶׁאֵין לוֹ אָב לְמַאי אִילֵימָא לְעִנְיַן יְרוּשָּׁה וְהָאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן גּוֹי יוֹרֵשׁ אֶת אָבִיו דְּבַר תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר
אֶלָּא בְּמִי שֶׁמּוּזְהָר עַל כִּיבּוּד אָבִיו מִי כְּתִיב כַּבֵּד אָבִיךָ גַּבֵּי נָזִיר אֶלָּא אָמַר קְרָא לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא בְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טוּמְאָה