וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת. [אָמַר לְךָ רַב:] אָמֵינָא לָךְ אֲנָא סוֹטָה וַדַּאי, וְאָמְרַתְּ לִי אַתְּ סוֹטָה סָפֵק! וּמַאי שְׁנָא סוֹטָה וַדַּאי (מַאי טַעְמָא) — מִשּׁוּם דִּכְתִיב בָּהּ טוּמְאָה,
סוֹטָה סָפֵק נָמֵי טוּמְאָה כְּתִיבָא בַּהּ! דְּתַנְיָא: רַבִּי יוֹסֵי בֶּן כִּיפָּר אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר: הַמַּחְזִיר גְּרוּשָׁתוֹ מִן הַנִּישּׂוּאִין — אֲסוּרָה, מִן הָאֵירוּסִין — מוּתֶּרֶת, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻטַּמָּאָה״.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַחַת זוֹ וְאַחַת זוֹ — אֲסוּרָה, אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״אַחֲרֵי [אֲשֶׁר] הֻטַּמָּאָה״ — לְרַבּוֹת סוֹטָה שֶׁנִּסְתְּרָה.
וּמַאי ״נִסְתְּרָה״ — נִבְעֲלָה. וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ נִסְתְּרָה — לִישָּׁנָא מְעַלְּיָא נָקֵט. נִבְעֲלָה, טוּמְאָה בְּהֶדְיָא כְּתִיב בַּהּ, ״וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה״?
לְמֵיקַם עֲלַהּ בְּלָאו. וְרַבִּי יוֹסֵי בֶּן כִּיפָּר — לָאו בְּסוֹטָה לֵית לֵיהּ, וַאֲפִילּוּ זַנַּאי נָמֵי.
More Info
מַאי טַעְמָא — הֲוָיָה וְאִישׁוּת כְּתִיב בַּהּ.
בְּעָא מִינֵּיהּ רַב יְהוּדָה מֵרַב שֵׁשֶׁת: הַמַּחְזִיר גְּרוּשָׁתוֹ מִשֶּׁנִּיסֵּת, וּמֵת, צָרָתָהּ מַהוּ? אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי בֶּן כִּיפָּר לָא תִּיבְּעֵי לָךְ, כֵּיוָן דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן כִּיפָּר טוּמְאָה בְּמַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ הוּא דִּכְתִיבָא — צָרָתָהּ כְּמוֹתָהּ.
וְאִי מִשּׁוּם דִּכְתִיב בָּהּ ״תּוֹעֵבָה הִיא״, הִיא תּוֹעֵבָה וְאֵין בָּנֶיהָ תּוֹעֲבִין — הָא צָרָתָהּ תּוֹעֵבָה.
כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן: אַף עַל גַּב דַּאֲמוּר רַבָּנַן טוּמְאָה בְּסוֹטָה הוּא דִּכְתִיב — אֵין מִקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ,
אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דְּאִיעֲקַר — אִיעֲקַר. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן לָא תִּיבְּעֵי לָךְ, כֵּיוָן דְּאִיתְעֲקַר — אִיעֲקַר.
כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ — אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי בֶּן כִּיפָּר, מַאי? אַף עַל גַּב דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן כִּיפָּר טוּמְאָה בְּמַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ הוּא דִּכְתִיבָא — מִיעֵט רַחֲמָנָא הִיא תּוֹעֵבָה וְאֵין צָרָתָהּ תּוֹעֵבָה, אוֹ דִלְמָא: הִיא תּוֹעֵבָה וְאֵין בָּנֶיהָ תּוֹעֲבִין, הָא צָרָתָהּ — תּוֹעֵבָה?
אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵיתוּהָ: הָיְתָה אַחַת כְּשֵׁרָה וְאַחַת פְּסוּלָה, אִם הָיָה חוֹלֵץ — חוֹלֵץ לַפְּסוּלָה, וְאִם הָיָה מְיַיבֵּם — מְיַיבֵּם לַכְּשֵׁרָה.
מַאי ״כְּשֵׁרָה״ וּמַאי ״פְּסוּלָה״? אִילֵּימָא ״כְּשֵׁרָה״ — כְּשֵׁרָה לְעָלְמָא, ״פְּסוּלָה״ — פְּסוּלָה לְעָלְמָא. כֵּיוָן דִּלְדִידֵיהּ חַזְיָא — מַאי נָפְקָא לֵיהּ מִינַּהּ?
אֶלָּא לָאו: ״כְּשֵׁרָה״ — כְּשֵׁרָה לֵיהּ, ״פְּסוּלָה״ — פְּסוּלָה לֵיהּ, וּמַאי נִיהוּ — מַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ, וְקָתָנֵי: וְאִם הָיָה מְיַיבֵּם — מְיַיבֵּם לַכְּשֵׁרָה!
לָא, לְעוֹלָם ״כְּשֵׁרָה״ — כְּשֵׁרָה לְעָלְמָא, ״פְּסוּלָה״ — פְּסוּלָה לְעָלְמָא. וּדְקָאָמְרַתְּ: כֵּיוָן דִּלְדִידֵיהּ חַזְיָא, מַאי נָפְקָא לֵיהּ מִינַּהּ — מִשּׁוּם דְּרַב יוֹסֵף.
דְּאָמַר רַב יוֹסֵף: כָּאן שָׁנָה רַבִּי: לֹא יִשְׁפּוֹךְ אָדָם מֵי בוֹרוֹ, וַאֲחֵרִים צְרִיכִים לָהֶם.
תָּא שְׁמַע: הַמַּחְזִיר גְּרוּשָׁתוֹ מִשֶּׁנִּשֵּׂאת — הִיא וְצָרָתָהּ חוֹלֶצֶת. הִיא וְצָרָתָהּ סָלְקָא דַּעְתָּךְ? [אֶלָּא] אֵימָא: אוֹ הִיא, אוֹ צָרָתָהּ.
וְלָאו תָּרוֹצֵי קָמְתָרְצַתְּ לַהּ?! תָּרֵיץ הָכִי: הִיא — חוֹלֶצֶת, צָרָתָהּ — אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַיבֶּמֶת.
אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, רַבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי: הַמַּחְזִיר גְּרוּשָׁתוֹ מִשֶּׁנִּיסֵּת, צָרָתָהּ מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַמֵּי: וְתִיבְּעֵי לָךְ הִיא גּוּפַהּ? הִיא גּוּפַהּ לָא קָמִיבַּעְיָא לִי,
דְּאָמְרִינַן קַל וָחוֹמֶר: בַּמּוּתָּר לָהּ — אֲסוּרָה, בָּאָסוּר לָהּ — לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! כִּי קָא מִיבַּעְיָא לִי: צָרָתָהּ, מַאי? מִי אַלִּים קַל וָחוֹמֶר לְמִידְחֵי צָרָה, אוֹ לָא?
רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מַתְנֵי הָכִי: אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, בָּעֵי רַבִּי יוֹחָנָן: הַמַּחְזִיר גְּרוּשָׁתוֹ מִשֶּׁנִּיסֵּת, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַמֵּי: וְתִיבְּעֵי לָךְ צָרָתָהּ? צָרָתָהּ לָא קָמִיבַּעְיָא לִי, דְּלָא אַלִּים קַל וָחוֹמֶר לְמִידְחֵי צָרָה. אֶלָּא כִּי קָמִיבַּעְיָא לִי, הִיא גּוּפַהּ מַאי: מִי אַלִּים קַל וָחוֹמֶר בִּמְקוֹם מִצְוָה, אוֹ לָא?