לְעַצְמוֹ טִהַרְנוּ.
אֲבָל נְטַהֵר אֶת הַכְּלִי, שֶׁטׇּהֳרָתוֹ לְךָ וָלוֹ?
תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: בּוֹשַׁנִי מִדִּבְרֵיכֶם, בֵּית שַׁמַּאי! אֶפְשָׁר אִשָּׁה לָשָׁה בַּעֲרֵיבָה — אִשָּׁה וַעֲרֵיבָה טְמֵאִין שִׁבְעָה, וּבָצֵק טָהוֹר? לוֹגִין מָלֵא מַשְׁקִין — לוֹגִין טָמֵא טוּמְאַת שִׁבְעָה, וּמַשְׁקִין טְהוֹרִין?!
נִטְפַּל לוֹ תַּלְמִיד אֶחָד מִתַּלְמִידֵי בֵּית שַׁמַּאי, אָמַר לוֹ: אוֹמַר לְךָ טַעְמָן שֶׁל בֵּית שַׁמַּאי. אָמַר לוֹ: אֱמוֹר. אָמַר לוֹ: כְּלִי טָמֵא — חוֹצֵץ אוֹ אֵינוֹ חוֹצֵץ? אָמַר לוֹ: אֵינוֹ חוֹצֵץ. כְּלִי שֶׁל עַם הָאָרֶץ — טָמֵא אוֹ טָהוֹר? אָמַר לוֹ: טָמֵא. וְאִם אַתָּה אוֹמֵר לוֹ ״טָמֵא״, כְּלוּם מַשְׁגִּיחַ עָלֶיךָ? וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר לוֹ ״טָמֵא״, אוֹמֵר לְךָ: ״שֶׁלִּי טָהוֹר וְשֶׁלְּךָ טָמֵא״.
וְזֶהוּ טַעְמָן שֶׁל בֵּית שַׁמַּאי.
מִיָּד הָלַךְ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי, אָמַר: נַעֲנֵיתִי לָכֶם עַצְמוֹת בֵּית שַׁמַּאי! וּמָה סְתוּמוֹת שֶׁלָּכֶם כָּךְ, מְפוֹרָשׁוֹת — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אָמְרוּ: כׇּל יָמָיו הוּשְׁחֲרוּ שִׁינָּיו מִפְּנֵי תַּעֲנִיּוֹתָיו.
קָתָנֵי מִיהַת ״לְךָ וָלוֹ״, אַלְמָא שָׁאֲלִינַן מִינַּיְיהוּ! כִּי שָׁיְילִינַן מִינַּיְיהוּ מַטְבְּלִינַן לְהוּ.
אִי הָכִי, נַיהְדְּרוּ לְהוּ בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: כִּי שָׁאֲלִינַן מִינַּיְיהוּ מַטְבְּלִינַן לְהוּ! טְמֵא מֵת בָּעֵי הַזָּאָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי, וּמָנָא לְשִׁבְעָה יוֹמֵי לָא מוֹשְׁלִי אִינָשֵׁי.
וְאַטְּבִילָה לָא מְהֵימְנִי? וְהָתַנְיָא: נֶאֱמָנִין עַמֵּי הָאָרֶץ עַל טׇהֳרַת טְבִילַת טְמֵא מֵת!
אָמַר אַבָּיֵי, לָא קַשְׁיָא: הָא בְּגוּפוֹ, הָא בְּכֵלָיו. רָבָא אָמַר: אִידֵּי וְאִידֵּי בְּכֵלָיו, וְלָא קַשְׁיָא: הָא דְּאָמַר ״מֵעוֹלָם לֹא הִטְבַּלְתִּי כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי״, וְהָא דְּאָמַר ״הִטְבַּלְתִּי, אֲבָל לֹא הִטְבַּלְתִּי בִּכְלִי שֶׁאֵין בְּפִיו כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד״.
וְהָתַנְיָא: נֶאֱמָן עַם הָאָרֶץ לוֹמַר פֵּירוֹת לֹא הוּכְשְׁרוּ, אֲבָל אֵינוֹ נֶאֱמָן לוֹמַר פֵּירוֹת הוּכְשְׁרוּ אֲבָל לֹא נִטְמְאוּ.
וְאַגּוּפוֹ מִי מְהֵימַן? וְהָתַנְיָא: חָבֵר שֶׁבָּא לְהַזּוֹת — מַזִּין עָלָיו מִיָּד, עַם הָאָרֶץ שֶׁבָּא לְהַזּוֹת — אֵין מַזִּין עָלָיו עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּפָנֵינוּ שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי!
אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: מִתּוֹךְ חוֹמֶר שֶׁהֶחְמַרְתָּ עָלָיו בִּתְחִילָּתוֹ, הֵקַלְתָּ עָלָיו בְּסוֹפוֹ.
אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ. מַאי אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ?
כְּדִתְנַן: כְּלִי שֶׁנִּטְמָא אֲחוֹרָיו בְּמַשְׁקִין — אֲחוֹרָיו טְמֵאִין, תּוֹכוֹ, אוֹגְנוֹ, אׇזְנוֹ, וְיָדָיו — טְהוֹרִין. נִטְמָא תּוֹכוֹ — כּוּלּוֹ טָמֵא.
וּבֵית הַצְּבִיטָה וְכוּ׳. מַאי בֵּית הַצְּבִיטָה? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מָקוֹם שֶׁצּוֹבְטוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וַיִּצְבׇּט לָהּ קָלִי״. רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מָקוֹם שֶׁנְּקִיֵּי הַדַּעַת צוֹבְעִין.
תָּנֵי רַב בִּיבִי קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן: כׇּל הַכֵּלִים אֵין לָהֶם אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ, אֶחָד קׇדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ וְאֶחָד קׇדְשֵׁי הַגְּבוּל. אֲמַר לֵיהּ: קׇדְשֵׁי הַגְּבוּל מַאי נִינְהוּ — תְּרוּמָה, וְהָתְנַן: אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ וּבֵית הַצְּבִיטָה לִתְרוּמָה!
דִּלְמָא לְחוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טׇהֳרַת הַקּוֹדֶשׁ קָאָמְרַתְּ.
אַדְכַּרְתַּן מִילְּתָא דְּאָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: אַחַת עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת שָׁנוּ כָּאן; שֵׁשׁ רִאשׁוֹנוֹת — בֵּין לַקּוֹדֶשׁ, בֵּין לְחוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טׇהֳרַת הַקּוֹדֶשׁ, אַחֲרוֹנוֹת — לַקּוֹדֶשׁ, אֲבָל לֹא לְחוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טׇהֳרַת הַקּוֹדֶשׁ.
הַנּוֹשֵׂא אֶת הַמִּדְרָס — נוֹשֵׂא אֶת הַתְּרוּמָה, אֲבָל לֹא אֶת הַקּוֹדֶשׁ. קוֹדֶשׁ, מַאי טַעְמָא לָא? מִשּׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהָיָה מַעֲבִיר חָבִית שֶׁל יֵין קוֹדֶשׁ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם,