לְבִתּוֹ מֵאֲנוּסָתוֹ, דְּלָא כְּתִיבָא.
דְּאָמַר רָבָא, אֲמַר לִי רַבִּי יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי: אָתְיָא ״הֵנָּה״ ״הֵנָּה״.
אָתְיָא ״זִימָּה״ ״זִימָּה״.
הֵן הֵן גּוּפֵי תוֹרָה. הָנֵי — אִין, הָנָךְ לָא? אֶלָּא אֵימָא: הֵן וְהֵן גּוּפֵי תוֹרָה.


הֲדַרַן עֲלָךְ הַכֹּל חַיָּיבִין