אֵלֶיהָ אֱלֹהִים וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ״. מַפְתֵּחַ שֶׁל תְּחִיַּית הַמֵּתִים מִנַּיִן — דִּכְתִיב: ״וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה׳ בְּפִתְחִי אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם״.
בְּמַעְרְבָא אָמְרִי: אַף מַפְתֵּחַ שֶׁל פַּרְנָסָה, דִּכְתִיב: ״פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וְגוֹ׳״. וְרַבִּי יוֹחָנָן, מַאי טַעְמָא לָא קָא חָשֵׁיב לְהָא? אָמַר לָךְ: גְּשָׁמִים הַיְינוּ פַּרְנָסָה.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִיּוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג כּוּ׳. אִיבַּעְיָא לְהוּ: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מֵהֵיכָא גָּמַיר לַהּ? מִלּוּלָב גָּמַר לַהּ, אוֹ מִנִּיסּוּךְ הַמַּיִם גָּמַר לַהּ.
מִלּוּלָב גָּמַר לַהּ: מָה לוּלָב בַּיּוֹם — אַף הַזְכָּרָה בַּיּוֹם. אוֹ דִלְמָא מִנִּיסּוּךְ הַמַּיִם גָּמַר לַהּ: מָה נִיסּוּךְ הַמַּיִם מֵאוּרְתָּא, דְּאָמַר מָר: ״וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם״, אֲפִילּוּ בַּלַּיְלָה — אַף הַזְכָּרָה מֵאוּרְתָּא.
תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: לֹא לְמָדָהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא מִלּוּלָב. אִיכָּא דְּאָמְרִי: רַבִּי אֲבָהוּ גְּמָרָא גְּמִיר לַהּ, וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: מַתְנִיתָא שְׁמִיעַ לֵיהּ.
מַאי הִיא — דְּתַנְיָא: מֵאֵימָתַי מַזְכִּירִין עַל הַגְּשָׁמִים? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִשְּׁעַת נְטִילַת לוּלָב. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מִשְּׁעַת הַנָּחָתוֹ.
אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: הוֹאִיל וְאַרְבַּעַת מִינִין הַלָּלוּ אֵינָן בָּאִין אֶלָּא לְרַצּוֹת עַל הַמַּיִם, וּכְשֵׁם שֶׁאַרְבַּע מִינִין הַלָּלוּ אִי אֶפְשָׁר בָּהֶם בְּלֹא מַיִם — כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא מַיִם.
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וַהֲלֹא גְּשָׁמִים בֶּחָג אֵינוֹ אֶלָּא סִימָן קְלָלָה! אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אַף אֲנִי לֹא אָמַרְתִּי לִשְׁאוֹל, אֶלָּא לְהַזְכִּיר. וּכְשֵׁם שֶׁתְּחִיַּית הַמֵּתִים מַזְכִּיר כׇּל הַשָּׁנָה כּוּלָּהּ וְאֵינָהּ אֶלָּא בִּזְמַנָּהּ, כָּךְ מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים כׇּל הַשָּׁנָה וְאֵינָן אֶלָּא בִּזְמַנָּן. לְפִיכָךְ, אִם בָּא לְהַזְכִּיר כׇּל הַשָּׁנָה כּוּלָּהּ — מַזְכִּיר. רַבִּי אוֹמֵר, אוֹמֵר אֲנִי: מִשָּׁעָה שֶׁמַּפְסִיק לִשְׁאֵלָה — כָּךְ מַפְסִיק לְהַזְכָּרָה.
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה אוֹמֵר: בַּשֵּׁנִי בֶּחָג הוּא מַזְכִּיר, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בַּשִּׁשִּׁי בֶּחָג הוּא מַזְכִּיר. רַבִּי יְהוּדָה מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה בְּיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג — הָאַחֲרוֹן מַזְכִּיר, הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ מַזְכִּיר. בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח — הָרִאשׁוֹן מַזְכִּיר, הָאַחֲרוֹן אֵינוֹ מַזְכִּיר.
שַׁפִּיר קָאָמַר לֵיהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ! אָמַר לְךָ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: בִּשְׁלָמָא תְּחִיַּית הַמֵּתִים מַזְכִּיר, דְּכוּלֵּי יוֹמָא זִמְנֵיהּ הוּא.
אֶלָּא גְּשָׁמִים, כֹּל דְּאָתַיִין זִמְנַיְיהוּ הִיא?! וְהָתְנַן: יָצָא נִיסָן וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים — סִימַן קְלָלָה הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֲלוֹא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם וְגוֹ׳״.
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה אוֹמֵר: בַּשֵּׁנִי בֶּחָג הוּא מַזְכִּיר. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה? דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה אוֹמֵר:
נֶאֱמַר בַּשֵּׁנִי ״וְנִסְכֵּיהֶם״, וְנֶאֱמַר בַּשִּׁשִּׁי ״וּנְסָכֶיהָ״, וְנֶאֱמַר בַּשְּׁבִיעִי ״כְּמִשְׁפָּטָם״,
הֲרֵי מֵ״ם יוֹ״ד מֵ״ם, הֲרֵי כָּאן מַיִם — מִכָּאן רֶמֶז לְנִיסּוּךְ הַמַּיִם מִן הַתּוֹרָה.
וּמַאי שְׁנָא בְּשֵׁנִי דְּנָקֵט, דְּכִי רְמִיזִי לְהוּ בִּקְרָא — בְּשֵׁנִי הוּא דִּרְמִיזִי, הִלְכָּךְ בְּשֵׁנִי מַדְכְּרִינַן.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בַּשִּׁשִּׁי בֶּחָג הוּא מַזְכִּיר, שֶׁנֶּאֱמַר בַּשִּׁשִּׁי: ״וּנְסָכֶיהָ״, בִּשְׁנֵי נִיסּוּכִין הַכָּתוּב מְדַבֵּר — אֶחָד נִיסּוּךְ הַמַּיִם, וְאֶחָד נִיסּוּךְ הַיַּיִן.
אֵימָא תַּרְוַיְיהוּ דְּחַמְרָא! סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה, דְּאָמַר: רְמִיזִי מַיָּא.