רַבִּי שִׂמְלַאי אִיקְּלַע לְפִדְיוֹן הַבֵּן, בְּעוֹ מִינֵּיהּ: פְּשִׁיטָא עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן ״אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן״ — אֲבִי הַבֵּן מְבָרֵךְ. ״בָּרוּךְ ... שֶׁהֶחֱיָינוּ וְקִיְּימָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה״, כֹּהֵן מְבָרֵךְ, אוֹ אֲבִי הַבֵּן מְבָרֵךְ?
כֹּהֵן מְבָרַךְ — דְּקָמָטֵי הֲנָאָה לִידֵיהּ, אוֹ אֲבִי הַבֵּן מְבָרֵךְ — דְּקָא עָבֵיד מִצְוָה? לָא הֲוָה בִּידֵיהּ, אֲתָא שְׁאֵיל בֵּיהּ מִדְרְשָׁא. אֲמַרוּ לֵיהּ: אֲבִי הַבֵּן מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם. וְהִלְכְתָא: אֲבִי הַבֵּן מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם.