מַאי קָא מְרַבֵּה? ״אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא״. בִּפְרָטֵיהּ מַאי קָא מְמַעֲטִי? ״לֹא תִשְׁחַט עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי״. אֵיפוֹךְ אֲנָא! מִצְוָה דְגוּפֵיהּ עֲדִיף.
הָרִאשׁוֹן טָעוּן הַלֵּל בַּאֲכִילָתוֹ וְכוּ׳. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק: אָמַר קְרָא ״הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג״. לַיְלָה הַמְקוּדָּשׁ לֶחָג — טָעוּן הַלֵּל, לַיְלָה שֶׁאֵין מְקוּדָּשׁ לֶחָג — אֵין טָעוּן הַלֵּל.
זֶה וָזֶה טְעוּנִין הַלֵּל בַּעֲשִׂיָּיתָן כּוּ׳. מַאי טַעְמָא? אִיבָּעֵית אֵימָא: לַיְלָה קָא מְמַעֵט, יוֹם לָא קָא מְמַעֵט. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: אֶפְשָׁר יִשְׂרָאֵל שׁוֹחֲטִין אֶת פִּסְחֵיהֶן וְנוֹטְלִין אֶת לוּלְבֵיהֶן, וְאֵין אוֹמְרִים הַלֵּל?!
וְנֶאֱכָלִין צָלִי וְכוּ׳. שַׁבָּת אִין, טוּמְאָה לָא. מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה. דְּתַנְיָא: דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, וְאֵין דּוֹחֶה אֶת הַטּוּמְאָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף דּוֹחֶה אֶת הַטּוּמְאָה.
מַאי טַעְמָא דְּתַנָּא קַמָּא: מִפְּנֵי טוּמְאָה דְּחִיתִיו יַחְזוֹר וְיֵעָשֶׂה בְּטוּמְאָה?! וְרַבִּי יְהוּדָה: הַתּוֹרָה חָזְרָה עָלָיו לַעֲשׂוֹתוֹ בְּטׇהֳרָה, לֹא זָכָה — יֵעָשֶׂה בְּטוּמְאָה.
תָּנוּ רַבָּנַן: פֶּסַח רִאשׁוֹן דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, פֶּסַח שֵׁנִי דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. פֶּסַח רִאשׁוֹן דּוֹחֶה אֶת הַטּוּמְאָה, פֶּסַח שֵׁנִי דּוֹחֶה אֶת הַטּוּמְאָה. פֶּסַח רִאשׁוֹן טָעוּן לִינָה, פֶּסַח שֵׁנִי טָעוּן לִינָה.
דּוֹחֶה אֶת הַטּוּמְאָה, כְּמַאן? כְּרַבִּי יְהוּדָה.
וּלְרַבִּי יְהוּדָה טָעוּן לִינָה? וְהָא תַּנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִנַּיִין לְפֶסַח שֵׁנִי שֶׁאֵין טָעוּן לִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ״, וּכְתִיב: ״שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת״, הַנֶּאֱכָל לְשִׁשָּׁה טָעוּן לִינָה, שֶׁאֵין נֶאֱכָל לְשִׁשָּׁה — אֵין טָעוּן לִינָה!
תְּרֵי תַנָּאֵי וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה.
מַתְנִי׳ הַפֶּסַח שֶׁבָּא בְּטוּמְאָה, לֹא יֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ זָבִין וְזָבוֹת נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת. וְאִם אָכְלוּ — פְּטוּרִין מִכָּרֵת.
וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹטֵר אַף עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ.
גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: זָבִין וְזָבוֹת נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת שֶׁאָכְלוּ בְּפֶסַח שֶׁבָּא בְּטוּמְאָה, יָכוֹל יְהוּ חַיָּיבִין — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כׇּל טָהוֹר יֹאכַל בָּשָׂר. וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל בָּשָׂר מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לַה׳ וְטוּמְאָתוֹ עָלָיו וְנִכְרְתָה״.
נֶאֱכַל לִטְהוֹרִים — חַיָּיבִים עָלָיו מִשּׁוּם טָמֵא, וְשֶׁאֵינוֹ נֶאֱכָל לִטְהוֹרִין — אֵין טְמֵאִין חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם טָמֵא.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יָכוֹל דָּחֲקוּ זָבִין וְנִכְנְסוּ לָעֲזָרָה בְּפֶסַח הַבָּא בְּטוּמְאָה, יָכוֹל יְהוּ חַיָּיבִין — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כׇּל צָרוּעַ וְכׇל זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ״, בִּזְמַן שֶׁטְּמֵאֵי מֵתִים מִשְׁתַּלְּחִין — זָבִין וּמְצוֹרָעִין מִשְׁתַּלְּחִין, אֵין טְמֵאֵי מֵתִים מִשְׁתַּלְּחִין — אֵין זָבִין וּמְצוֹרָעִין מִשְׁתַּלְּחִין.
בָּעֵי רַב יוֹסֵף: דָּחֲקוּ טְמֵאֵי מֵתִים וְנִכְנְסוּ לַהֵיכָל בְּפֶסַח הַבָּא בְּטוּמְאָה, מַהוּ? מִדְּאִישְׁתְּרַי טוּמְאַת עֲזָרָה אִישְׁתְּרַי נָמֵי טוּמְאַת הֵיכָל, אוֹ דִילְמָא מַאי דְּאִישְׁתְּרַי — אִישְׁתְּרַי, מַאי דְּלָא אִישְׁתְּרַי — לָא אִישְׁתְּרַי!
אָמַר רָבָא, אָמַר קְרָא: ״וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה״, אֲפִילּוּ מִקְצָת מַחֲנֶה.
אִיכָּא דְּאָמְרִי: אָמַר רָבָא, אָמַר קְרָא: ״וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה ... אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם״, כׇּל הֵיכָא דְּקָרֵינַן בֵּיהּ ״אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם״ — קָרֵינַן בֵּיהּ ״וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה״.
בָּעֵי רַב יוֹסֵף: דָּחֲקוּ טְמֵאֵי מֵתִים וְאָכְלוּ אֵימוּרֵי פֶּסַח הַבָּא בְּטוּמְאָה,