מַאי לָאו, דְּאָכְלִי בְּאִיגָּרָא וְאָמְרִי בְּאִיגָּרָא! לָא: דְּאָכְלִי בְּאַרְעָא וְאָמְרִי בְּאִיגָּרָא.
אִינִי? וְהָתְנַן: אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן, וְאָמַר רַב: שֶׁלֹּא יֵעָקְרוּ מֵחֲבוּרָה לַחֲבוּרָה. לָא קַשְׁיָא: כָּאן — בִּשְׁעַת אֲכִילָה, כָּאן — שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת אֲכִילָה.
תָּא שְׁמַע, אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: עֲלִיַּית בֵּית קׇדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים חֲמוּרָה מִבֵּית קׇדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. שֶׁבֵּית קׇדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים — כֹּהֵן גָּדוֹל נִכְנָס לוֹ פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה, וַעֲלִיַּית בֵּית קׇדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים — אֵין נִכְנָסִין לָהּ אֶלָּא פַּעַם אַחַת בְּשָׁבוּעַ, וְאָמְרִי לַהּ: פַּעֲמַיִם בְּשָׁבוּעַ, וְאָמְרִי לַהּ: פַּעַם אַחַת בְּיוֹבֵל, לֵידַע מָה הִיא צְרִיכָה.
אָמַר רַב יוֹסֵף: מֵהֵיכָל נֵיקוּם וְנִיתֵּיב אִינִישׁ? שָׁאנֵי הֵיכָל, דִּכְתִיב: ״וַיִּתֵּן דָּוִד לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ אֶת תַּבְנִית הָאוּלָם וְאֶת בָּתָּיו וְאֶת גַּנְזַכָּיו וַעֲלִיֹּתָיו וַחֲדָרָיו הַפְּנִימִים וּבֵית הַכַּפּוֹרֶת״, וּכְתִיב: ״הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד ה׳ עָלַי הִשְׂכִּיל״.
תָּא שְׁמַע: הַלְּשָׁכוֹת הַבְּנוּיוֹת בַּקּוֹדֶשׁ וּפְתוּחוֹת לַחוֹל — תּוֹכָן חוֹל, וְגַגּוֹתֵיהֶן קוֹדֶשׁ! תַּרְגְּמָא רַב חִסְדָּא: בְּשֶׁגַּגּוֹתֵיהֶן שָׁוִין לְקַרְקַע עֲזָרָה.
אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: בְּנוּיוֹת בַּחוֹל וּפְתוּחוֹת לַקּוֹדֶשׁ — תּוֹכֶן קוֹדֶשׁ וְגַגּוֹתֵיהֶן חוֹל. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בְּשֶׁגַּגּוֹתֵיהֶן שָׁוִין לְקַרְקַע עֲזָרָה, הָוְיָא לַהּ מְחִילּוֹת, וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מְחִילּוֹת לֹא נִתְקַדְּשׁוּ! כִּי קָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן — בִּפְתוּחוֹת לְהַר הַבַּיִת. כִּי תַּנְיָא הָהִיא — בִּפְתוּחוֹת לָעֲזָרָה.
וְהָתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מְחִילּוֹת מִתַּחַת הַהֵיכָל חוֹל! כִּי תַּנְיָא הָהִיא — שֶׁפְּתוּחוֹת לַחוֹל.
תָּא שְׁמַע: וְגַגּוֹ קוֹדֶשׁ!
וְתִסְבְּרָא?! וְהָא קָתָנֵי: גַּגִּין הַלָּלוּ אֵין אוֹכְלִין שָׁם קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, וְאֵין שׁוֹחֲטִין שָׁם קָדָשִׁים קַלִּים! וְאֶלָּא קַשְׁיָא גַּגּוֹ קֹדֶשׁ! אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא: לְאוֹתָן שְׁתֵּי אַמּוֹת.
דִּתְנַן: שְׁתֵּי אַמּוֹת הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, אַחַת עַל קֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית וְאַחַת עַל קֶרֶן מִזְרָחִית דְּרוֹמִית. זוֹ שֶׁעַל קֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית הָיְתָה יְתֵירָה עַל שֶׁל מֹשֶׁה חֲצִי אֶצְבַּע, וְזוֹ שֶׁעַל קֶרֶן מִזְרָחִית דְּרוֹמִית הָיְתָה יְתֵירָה עָלֶיהָ חֲצִי אֶצְבַּע, נִמְצֵאת יְתֵירָה עַל שֶׁל מֹשֶׁה אֶצְבַּע.
וְלָמָה הָיוּ אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה? שֶׁיִּהְיוּ הָאוּמָּנִין נוֹטְלִין בַּקְּטַנָּה וּמַחְזִירִין בַּגְּדוֹלָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לִידֵי מְעִילָה. וְתַרְתֵּי לְמָה לִי? אַחַת — לְכַסְפָּא וְדַהֲבָא, וְאַחַת — לְבִנְיָנָא.
תְּנַן: הַחַלּוֹנוֹת וְעוֹבִי הַחוֹמָה — כְּלִפְנִים. בִּשְׁלָמָא הַחַלּוֹנוֹת, מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ דְּשָׁוְיָה לְקַרְקַע עֲזָרָה. אֶלָּא עוֹבִי הַחוֹמָה, הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ?
מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּבַר שׁוּרָא, דִּכְתִיב: ״וַיַּאֲבֶל חֵל וְחוֹמָה״, וְאָמַר רַבִּי אַחָא וְאִיתֵּימָא רַבִּי חֲנִינָא: שׁוּרָא וּבַר שׁוּרָא.
מַתְנִי׳ שְׁתֵּי חֲבוּרוֹת שֶׁהָיוּ אוֹכְלִין בְּבַיִת אֶחָד, אֵלּוּ הוֹפְכִין אֶת פְּנֵיהֶם הֵילָךְ וְאוֹכְלִין, וְאֵלּוּ הוֹפְכִין אֶת פְּנֵיהֶם הֵילָךְ וְאוֹכְלִין, וְהַמֵּיחַם בָּאֶמְצַע. כְּשֶׁהַשַּׁמָּשׁ עוֹמֵד לִמְזוֹג, קוֹפֵץ אֶת פִּיו וּמַחֲזִיר אֶת פָּנָיו, עַד שֶׁמַּגִּיעַ אֵצֶל חֲבוּרָתוֹ וְאוֹכֵל. וְהַכַּלָּה הוֹפֶכֶת אֶת פָּנֶיהָ וְאוֹכֶלֶת.
גְּמָ׳ מַתְנִיתִין מַנִּי? רַבִּי יְהוּדָה הִיא. דְּתַנְיָא: ״עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם״, מְלַמֵּד שֶׁהַפֶּסַח נֶאֱכָל בִּשְׁתֵּי חֲבוּרוֹת. יָכוֹל יְהֵא הָאוֹכֵל אוֹכֵל בִּשְׁתֵּי מְקוֹמוֹת — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל״.
מִכָּאן אָמְרוּ: הַשַּׁמָּשׁ שֶׁאָכַל כְּזַיִת בְּצַד הַתַּנּוּר, אִי פִּקֵּחַ הוּא מְמַלֵּא כְּרֵיסוֹ מִמֶּנּוּ, וְאִם רָצוּ בְּנֵי חֲבוּרָה לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ טוֹבָה — בָּאִין וְיוֹשְׁבִין בְּצִדּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ״עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם״, מְלַמֵּד שֶׁהָאוֹכֵל אוֹכֵל בִּשְׁתֵּי מְקוֹמוֹת.