אֲתָא רַב עָנָן שַׁדְיֵהּ. אָמַר: מְבוֹאָה דְּדָיַירְנָא בֵּיהּ וְאָתֵינָא מִשְּׁמֵיהּ דְּמָר שְׁמוּאֵל, נֵיתֵי רַב עָנָן בַּר רַב נִישְׁדְּיֵיהּ מִן?! שְׁמַע מִינַּהּ לָא קַיבְּלַהּ מִינֵּיהּ.
לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ קַיבְּלַהּ מִינֵּהּ, וְהָכָא חַזָּנָא הוּא דַּהֲוָה אָכֵיל נַהֲמָא בְּבֵיתֵיהּ וְאָתֵי בָּיֵית בְּבֵי כְנִישְׁתָּא.
וְאַיְבוּת בַּר אִיהִי סָבַר: מְקוֹם פִּיתָּא גָּרֵים. וּשְׁמוּאֵל לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר: מָקוֹם לִינָה גָּרֵים.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מָבוֹי שֶׁצִּידּוֹ אֶחָד גּוֹי וְצִידּוֹ אֶחָד יִשְׂרָאֵל — אֵין מְעָרְבִין אוֹתוֹ דֶּרֶךְ חַלּוֹנוֹת לְהַתִּירוֹ דֶּרֶךְ פְּתָחִים לַמָּבוֹי.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: אָמַר רַב אֲפִילּוּ בְּחָצֵר? אֲמַר לֵיהּ: אִין, דְּאִי לָא אָמַר מַאי?
הֲוָה אָמֵינָא טַעְמָא דְּרַב מִשּׁוּם דְּקָסָבַר: אֵין מָבוֹי נִיתָּר בְּלֶחִי וְקוֹרָה עַד שֶׁיְּהוּ בָּתִּים וַחֲצֵירוֹת פְּתוּחִין לְתוֹכוֹ.
וְתַרְתֵּי לְמָה לִי! צְרִיכָא, דְּאִי מֵהַהִיא —