וְאֵין אַנְשֵׁי עִיר קְטַנָּה מְהַלְּכִין אֶת כׇּל עִיר גְּדוֹלָה.
מַאי טַעְמָא — לָאו מִשּׁוּם דְּהָנֵי כָּלְתָה מִדָּתָן בַּחֲצִי הָעִיר, וְהָנֵי כָּלְתָה מִדָּתָן בְּסוֹף הָעִיר.
וְרַבִּי אִידִי, ״אַנְשֵׁי אַנְשֵׁי״ תָּנֵי, וּמוֹקֵים לָהּ בְּנוֹתֵן. אֲבָל מוֹדֵד לָא תְּנַן.
וְלָא?! וְהָתְנַן: וְלַמּוֹדֵד שֶׁאָמְרוּ נוֹתְנִין לוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה, שֶׁאֲפִילּוּ סוֹף מִדָּתוֹ כָּלֶה בִּמְעָרָה!
סוֹף הָעִיר אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ, דְּלָא תְּנַן.
אָמַר רַב נַחְמָן: מַאן דְּתָנֵי ״אַנְשֵׁי״ לָא מִשְׁתַּבַּשׁ, וּמַאן דְּתָנֵי ״אֵין אַנְשֵׁי״ לָא מִשְׁתַּבַּשׁ.
מַאן דְּתָנֵי ״אַנְשֵׁי״ לָא מִשְׁתַּבַּשׁ — דְּמוֹקֵים לַהּ בְּנוֹתֵן. וּמַאן דְּתָנֵי ״אֵין אַנְשֵׁי״ לָא מִשְׁתַּבַּשׁ — דְּמוֹקֵים לַהּ בְּמוֹדֵד.
וְחַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא, וְהָכִי קָתָנֵי: אַנְשֵׁי עִיר גְּדוֹלָה מְהַלְּכִין אֶת כׇּל עִיר קְטַנָּה, וְאֵין אַנְשֵׁי עִיר קְטַנָּה מְהַלְּכִין אֶת כׇּל עִיר גְּדוֹלָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּמוֹדֵד. אֲבָל מִי שֶׁהָיָה בְּעִיר גְּדוֹלָה וְהִנִּיחַ אֶת עֵירוּבוֹ בְּעִיר קְטַנָּה, הָיָה בְּעִיר קְטַנָּה וְהִנִּיחַ אֶת עֵירוּבוֹ בְּעִיר גְּדוֹלָה — מְהַלֵּךְ אֶת כּוּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה.
אָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר רָמֵי בַּר אַבָּא אָמַר רַב הוּנָא: עִיר שֶׁיּוֹשֶׁבֶת עַל שְׂפַת הַנַּחַל, אִם יֵשׁ לְפָנֶיהָ דַּקָּה אַרְבָּעָה — מוֹדְדִים לָהּ מִשְּׂפַת הַנַּחַל. וְאִם לָאו — אֵין מוֹדְדִין לָהּ אֶלָּא מִפֶּתַח בֵּיתוֹ.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: דַּקָּה אַרְבַּע אַמּוֹת אֲמַרְתְּ לַן עֲלַהּ. מַאי שְׁנָא מִכׇּל דַּקֵּי דְעָלְמָא דְּאַרְבְּעָה?
אֲמַר לֵיהּ: הָתָם, לָא בְּעִיתָא תַּשְׁמִישְׁתָּא. הָכָא, בְּעִיתָא תַּשְׁמִישְׁתָּא.
אָמַר רַב יוֹסֵף: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דְּתַנְיָא: הִתִּיר רַבִּי שֶׁיְּהוּ בְּנֵי גָדֵר יוֹרְדִין לְחַמָּתָן, וְאֵין בְּנֵי חַמָּתָן עוֹלִין לְגָדֵר. מַאי טַעְמָא, לָאו מִשּׁוּם דְּהָנֵי עֲבוּד דַּקָּה, וְהָנֵי לָא עֲבוּד דַּקָּה?!
כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר: טַטְרוֹגֵי מְטַטְרְגִי לְהוּ בְּנֵי גָדֵר לִבְנֵי חַמָּתָן, וּמַאי ״הִתִּיר״ — הִתְקִין.
וּמַאי שְׁנָא שַׁבָּת, דִּשְׁכִיחָא בָּהּ שִׁכְרוּת.
כִּי אָזְלִי לְהָתָם, נָמֵי מְטַטְרְגִי לְהוּ? כַּלְבָּא בְּלָא מָתֵיהּ, שַׁב שְׁנִין לָא נָבַח.
הַשְׁתָּא נָמֵי מְטַטְרְגִי בְּנֵי חַמָּתָן לִבְנֵי גָדֵר! כּוּלֵּי הַאי לָא כָּיְיפִי לְהוּ.
רַב סָפְרָא אָמַר: עִיר הָעֲשׂוּיָה כְּקֶשֶׁת הֲוַאי.
רַב דִּימִי בַּר חִינָּנָא אָמַר: אַנְשֵׁי עִיר גְּדוֹלָה וְאַנְשֵׁי עִיר קְטַנָּה הֲוַאי.
רַב כָּהֲנָא מַתְנֵי הָכִי. רַב טַבְיוֹמֵי מַתְנֵי הָכִי: רַב סָפְרָא וְרַב דִּימִי בַּר חִינָּנָא, חַד אָמַר: עִיר הָעֲשׂוּיָה כְּקֶשֶׁת הֲוַאי, וְחַד אָמַר: אַנְשֵׁי עִיר קְטַנָּה וְאַנְשֵׁי עִיר גְּדוֹלָה הֲוַאי.
מַתְנִי׳ אַנְשֵׁי עִיר גְּדוֹלָה מְהַלְּכִין אֶת כׇּל עִיר קְטַנָּה, וְאַנְשֵׁי עִיר קְטַנָּה מְהַלְּכִין אֶת כׇּל עִיר גְּדוֹלָה. כֵּיצַד? מִי שֶׁהָיָה בְּעִיר גְּדוֹלָה וְנָתַן אֶת עֵירוּבוֹ בְּעִיר קְטַנָּה, בְּעִיר קְטַנָּה וְנָתַן אֶת עֵירוּבוֹ בְּעִיר גְּדוֹלָה — מְהַלֵּךְ אֶת כּוּלָּהּ, וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵין לוֹ אֶלָּא מִמְּקוֹם עֵירוּבוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה. אָמַר לָהֶן רַבִּי עֲקִיבָא: אִי אַתֶּם מוֹדִים לִי בְּנוֹתֵן עֵירוּבוֹ בִּמְעָרָה, שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא מִמְּקוֹם עֵירוּבוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה?
אָמְרוּ לוֹ: אֵימָתַי — בִּזְמַן שֶׁאֵין בָּהּ דָּיוֹרִין, אֲבָל יֵשׁ בָּהּ דָּיוֹרִין — מְהַלֵּךְ אֶת כּוּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה. נִמְצָא, קַל תּוֹכָהּ מֵעַל גַּבָּהּ.
וְלַמּוֹדֵד שֶׁאָמְרוּ נוֹתְנִין אַלְפַּיִם אַמָּה — שֶׁאֲפִילּוּ סוֹף מִדָּתוֹ כָּלֶה בִּמְעָרָה.