דַּל אַרְבַּע דִּתְחוּמִין וְאַרְבַּע דִּקְרָנוֹת. כַּמָּה הָוֵי? תְּמָנְיָא.
תִּילְתָּא הָווּ! מִי סָבְרַתְּ בְּרִבּוּעָא קָאָמַר? בְּעִיגּוּלָא קָאָמַר. כַּמָּה מְרוּבָּע יָתֵר עַל הֶעָגוֹל — רְבִיעַ, דַּל רְבִיעַ — פָּשׁוּ לַהּ שִׁיתָּא. וְשִׁיתָּא מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע, רִיבְעָא הָוֵי.
רָבִינָא אָמַר: מַאי רְבִיעַ, רְבִיעַ דִּתְחוּמִין.
רַב אָשֵׁי אָמַר: מַאי רְבִיעַ, רְבִיעַ דִּקְרָנוֹת.
אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: וְהָא ״סָבִיב״ כְּתִיב!
מַאי ״סָבִיב״ — סָבִיב דִּקְרָנוֹת, דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, גַּבֵּי עוֹלָה דִּכְתִיב: ״וְזָרְקוּ (בְּנֵי אַהֲרֹן) אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב״, הָכִי נָמֵי סָבִיב מַמָּשׁ?! אֶלָּא מַאי ״סָבִיב״ — סָבִיב דִּקְרָנוֹת, הָכִי נָמֵי: מַאי ״סָבִיב״ — סָבִיב דִּקְרָנוֹת.
אֲמַר לֵיהּ רַב חֲבִיבִי מָחוֹזְנָאָה לְרַב אָשֵׁי: וְהָא אִיכָּא מוּרְשָׁא דְקַרְנָתָא!
בְּמָתָא עִיגּוּלְתָּא. וְהָא רַיבְּעוּהָ? אֵימוֹר דְּאָמְרִינַן חֲזֵינַן כְּמַאן דִּמְרַבְּעָא. רַבּוֹעֵי וַדַּאי מִי מְרַבַּעְנָא?!
אֲמַר לֵיהּ רַב חֲנִילַאי מָחוֹזְנָאָה לְרַב אָשֵׁי: מִכְּדִי כַּמָּה מְרוּבָּע יָתֵר עַל הֶעָגוֹל — רְבִיעַ, הָנֵי תַּמְנֵי מְאָה? שֵׁית מְאָה וְשִׁיתִּין וּשְׁבַע נָכֵי תִּילְתָּא הָוֵי!
אֲמַר לֵיהּ: הָנֵי מִילֵּי בְּעִיגּוּלָא מִגּוֹ רִבּוּעַ. אֲבָל בַּאֲלַכְסוֹנָא — בָּעֵינָא טְפֵי. דְּאָמַר מָר, כׇּל אַמְּתָא בְּרִיבּוּעַ — אַמְּתָא וּתְרֵי חוּמְּשֵׁי בַּאֲלַכְסוֹנָא.
מַתְנִי׳ נוֹתְנִין קַרְפֵּף לָעִיר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא אָמְרוּ קַרְפֵּף אֶלָּא בֵּין שְׁתֵּי עֲיָירוֹת, אִם יֵשׁ לָזוֹ שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִים וּלָזוֹ שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִים — עוֹשֶׂה קַרְפֵּף אֶת שְׁתֵּיהֶן לִהְיוֹת אֶחָד.
וְכֵן שְׁלֹשָׁה כְּפָרִים הַמְשׁוּלָּשִׁין, אִם יֵשׁ בֵּין שְׁנַיִם חִיצוֹנִים מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְאַחַת וּשְׁלִישׁ — עָשָׂה אֶמְצָעִי אֶת שְׁלָשְׁתָּן לִהְיוֹת אֶחָד.
גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רָבָא: דְּאָמַר קְרָא: ״מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה״. אָמְרָה תּוֹרָה: תֵּן חוּצָה, וְאַחַר כָּךְ מְדוֹד.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא אָמְרוּ וְכוּ׳. אִיתְּמַר, רַב הוּנָא אָמַר: נוֹתְנִין קַרְפֵּף לָזוֹ וְקַרְפֵּף לָזוֹ. חִיָּיא בַּר רַב אָמַר: קַרְפֵּף [אֶחָד] לִשְׁתֵּיהֶן.
תְּנַן, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא אָמְרוּ קַרְפֵּף אֶלָּא בֵּין שְׁתֵּי עֲיָירוֹת, תְּיוּבְתָּא דְרַב הוּנָא!
אָמַר לְךָ רַב הוּנָא: מַאי קַרְפֵּף, תּוֹרַת קַרְפֵּף, וּלְעוֹלָם קַרְפֵּף לָזוֹ וְקַרְפֵּף לָזוֹ.
הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: אִם יֵשׁ לָזוֹ שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִים וְלָזוֹ שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִים — עוֹשֶׂה קַרְפֵּף לִשְׁתֵּיהֶן לִהְיוֹת אֶחָד. שְׁמַע מִינַּהּ.
לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתֵּיהּ דְּחִיָּיא בַּר רַב! אָמַר לְךָ חִיָּיא בַּר רַב: