אַף זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: שְׁלָשְׁתָּן אֲסוּרוֹת.
תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה אַלִּיבָּא דִּשְׁמוּאֵל, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְשָׁלֹשׁ חֲצֵירוֹת הַפְּתוּחוֹת זוֹ לָזוֹ וּפְתוּחוֹת לִרְשׁוּת הָרַבִּים, עֵירְבוּ שְׁתַּיִם עִם הָאֶמְצָעִית — זוֹ מְבִיאָה מִתּוֹךְ בֵּיתָהּ וְאוֹכֶלֶת, וְזוֹ מְבִיאָה מִתּוֹךְ בֵּיתָהּ וְאוֹכֶלֶת. זוֹ מַחְזֶרֶת מוֹתָרָהּ לְתוֹךְ בֵּיתָהּ, וְזוֹ מַחְזֶרֶת מוֹתָרָהּ לְתוֹךְ בֵּיתָהּ.
אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: שְׁלָשְׁתָּן אֲסוּרוֹת.
וְאַזְדָּא שְׁמוּאֵל לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: חָצֵר שֶׁבֵּין שְׁנֵי מְבוֹאוֹת, עֵירְבָה עִם שְׁנֵיהֶם — אֲסוּרָה עִם שְׁנֵיהֶם.
לֹא עֵירְבָה עִם שְׁנֵיהֶם — אוֹסֶרֶת עַל שְׁנֵיהֶן.
הָיְתָה בְּאֶחָד רְגִילָה, וּבְאֶחָד אֵינָהּ רְגִילָה, זֶה שֶׁרְגִילָה בּוֹ — אָסוּר, וְזֶה שֶׁאֵינָהּ רְגִילָה בּוֹ — מוּתָּר.
אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: עֵירְבָה עִם שֶׁאֵינָהּ רְגִילָה בּוֹ — הוּתַּר רְגִילָה לְעַצְמוֹ.
וְאָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר שְׁמוּאֵל: אִם עֵירְבָה רְגִילָה לְעַצְמוֹ, וְזֶה שֶׁאֵינָהּ רְגִילָה בּוֹ לֹא עֵירַב, וְהִיא עַצְמָהּ לֹא עֵירְבָה — דּוֹחִין אוֹתָהּ אֵצֶל שֶׁאֵינָהּ רְגִילָה בּוֹ.
וּכְגוֹן זֶה כּוֹפִין עַל מִדַּת סְדוֹם.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הַמַּקְפִּיד עַל עֵירוּבוֹ — אֵין עֵירוּבוֹ עֵירוּב. מָה שְׁמוֹ — עֵירוּב שְׁמוֹ.
רַבִּי חֲנִינָא אָמַר: עֵירוּבוֹ עֵירוּב, אֶלָּא שֶׁנִּקְרָא מֵאַנְשֵׁי וַרְדִּינָא.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הַחוֹלֵק אֶת עֵירוּבוֹ — אֵינוֹ עֵירוּב.
כְּמַאן? כְּבֵית שַׁמַּאי, דְּתַנְיָא: חֲמִשָּׁה שֶׁגָּבוּ אֶת עֵירוּבָן וּנְתָנוּהוּ בִּשְׁנֵי כֵלִים, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין זֶה עֵירוּב, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: הֲרֵי זֶה עֵירוּב!
אֲפִילּוּ תֵּימָא בֵּית הִלֵּל: עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי בֵּית הִלֵּל הָתָם אֶלָּא דְּמָלְיָין לְמָנָא וְאִיַּיתַּר, אֲבָל הֵיכָא דְּפַלְגֵיהּ מִיפְלָג — לָא.
וְתַרְתֵּי, לְמָה לִי? צְרִיכִי, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן הָתָם — מִשּׁוּם דְּקָפֵיד. אֲבָל הָכָא — אֵימָא לָא.
וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָכָא — מִשּׁוּם דְּפַלְגֵיהּ מִיפְלָג, אֲבָל הָתָם — אֵימָא לָא, צְרִיכָא.
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא לְרַב יְהוּדָה בְּבֵי מַעְצַרְתָּא דְּבֵי רַב זַכַּאי: מִי אָמַר שְׁמוּאֵל ״הַחוֹלֵק אֶת עֵירוּבוֹ — אֵינוֹ עֵירוּב״? וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: בַּיִת שֶׁמַּנִּיחִין בּוֹ עֵירוּב — אֵינוֹ צָרִיךְ לִיתֵּן אֶת הַפַּת. מַאי טַעְמָא, לָאו מִשּׁוּם דְּאָמַר דְּכֵיוָן דְּמַנַּח בְּסַלָּא — כְּמַאן דְּמַנַּח הָכָא דָּמֵי? הָכִי נָמֵי: כֵּיוָן דְּמַנַּח בְּסַלָּא — כְּמַאן דְּמַנַּח הָכָא דָּמֵי!
אֲמַר לֵיהּ: הָתָם — אַף עַל פִּי שֶׁאֵין פַּת, מַאי טַעְמָא — דְּכוּלְּהוּ הָכָא דָּיְירִי.
אָמַר שְׁמוּאֵל: עֵירוּב מִשּׁוּם קִנְיָן.
וְאִם תֹּאמַר: מִפְּנֵי מָה אֵין קוֹנִין בְּמָעָה — מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת.
הֵיכָא דְּעֵירַב, מִיהוּ לִקְנֵי!
גְּזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ מָעָה עִיקָּר, וְזִמְנִין דְּלָא שְׁכִיחַ מָעָה, וְלָא אָתֵי לְאִיעָרוֹבֵי בְּפַת, דְּאָתֵי עֵירוּב לְאִיקַלְקוֹלֵי.
רַבָּה אָמַר: עֵירוּב מִשּׁוּם דִּירָה.
מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ: כְּלִי,
וּפָחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה,
הוסיפו תגובה