שֶׁמַּשְׁכִּים וּמַעֲרִיב עֲלֵיהֶן לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. רַבָּה אָמַר: בְּמִי שֶׁמַּשְׁחִיר פָּנָיו עֲלֵיהֶן כְּעוֹרֵב.
רָבָא אָמַר: בְּמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ אַכְזָרִי עַל בָּנָיו וְעַל בְּנֵי בֵּיתוֹ כְּעוֹרֵב. כִּי הָא דְּרַב אַדָּא בַּר מַתְנָא הֲוָה קָאָזֵיל לְבֵי רַב, אֲמַרָה לֵיהּ דְּבֵיתְהוּ: יָנוֹקֵי דִידָךְ מַאי אֶעֱבֵיד לְהוּ? אֲמַר לַהּ: מִי שְׁלִימוּ קוּרָמֵי בְּאַגְמָא?
״וּמְשַׁלֵּם לְשׂוֹנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ״, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אִילְמָלֵא מִקְרָא כָּתוּב, אִי אֶפְשָׁר לְאוֹמְרוֹ — כִּבְיָכוֹל כְּאָדָם שֶׁנּוֹשֵׂא מַשּׂוֹי עַל פָּנָיו, וּמְבַקֵּשׁ לְהַשְׁלִיכוֹ מִמֶּנּוּ.
״לֹא יְאַחֵר לְשׂוֹנְאוֹ״, אָמַר רַבִּי אִילָא: לְשׂוֹנְאָיו הוּא דְּלֹא יְאַחֵר, אֲבָל יְאַחֵר לַצַּדִּיקִים גְּמוּרִים.
וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מַאי דִּכְתִיב ״אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם״, ״הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם״ — וְלֹא לְמָחָר לַעֲשׂוֹתָם, ״הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם״ — לְמָחָר לְקַבֵּל שְׂכָרָם.
אָמַר רַבִּי חַגַּי, וְאִיתֵּימָא רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי: מַאי דִּכְתִיב ״אֶרֶךְ אַפַּיִם״? ״אֶרֶךְ אַף״ מִבְּעֵי לֵיהּ!
אֶלָּא אֶרֶךְ אַפַּיִם לְצַדִּיקִים, אֶרֶךְ אַפַּיִם לָרְשָׁעִים.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד בֵּית סָאתַיִם וְכוּ׳. אִיבַּעְיָא לְהוּ: בּוֹר וּפַסִּין קָאָמַר, אוֹ דִילְמָא בּוֹר וְלֹא פַּסִּין קָאָמַר?
אָדָם נוֹתֵן עֵינָיו בְּבוֹרוֹ, וְלָא גָּזְרִינַן דִּילְמָא אָתֵי לְטַלְטוֹלֵי יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם בְּקַרְפֵּף;
אוֹ דִילְמָא, אָדָם נוֹתֵן עֵינָיו בִּמְחִיצָתוֹ, וְגָזְרִינַן דִּילְמָא אָתֵי לְאִיחַלּוֹפֵי יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם בְּקַרְפֵּף.
תָּא שְׁמַע: כַּמָּה הֵן מְקוֹרָבִין — כְּדֵי רֹאשָׁהּ וְרוּבָּהּ שֶׁל פָּרָה, וְכַמָּה הֵן מְרוּחָקִין — אֲפִילּוּ כּוֹר אֲפִילּוּ כּוֹרַיִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בֵּית סָאתַיִם — מוּתָּר, יָתֵר מִבֵּית סָאתַיִם — אָסוּר.
אָמְרוּ לְרַבִּי יְהוּדָה: אִי אַתָּה מוֹדֶה בְּדִיר וְסַהַר מוּקְצֶה וְחָצֵר, אֲפִילּוּ בֵּית חֲמֵשֶׁת כּוֹרִים וּבֵית עֲשֶׂרֶת כּוֹרִים, שֶׁמּוּתָּר.
אָמַר לָהֶם: זוֹ מְחִיצָה, וְאֵלּוּ פַּסִּין.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: בּוֹר בֵּית סָאתַיִם אַבֵּית סָאתַיִם — מוּתָּר, וְלֹא אָמְרוּ לְהַרְחִיק אֶלָּא כְּדֵי רֹאשָׁהּ וְרוּבָּהּ שֶׁל פָּרָה.
הָא מִדְּקָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר בּוֹר וְלֹא פַּסִּין, מִכְּלָל דְּרַבִּי יְהוּדָה בּוֹר וּפַסִּין קָאָמַר. וְלָא הִיא, רַבִּי יְהוּדָה בּוֹר בְּלֹא פַּסִּין קָאָמַר.
אִי הָכִי, הַיְינוּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר! אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ אֲרִיךְ וְקַטִּין.
כְּלָל אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: כׇּל אֲוִיר שֶׁתַּשְׁמִישׁוֹ לְדִירָה, כְּגוֹן דִּיר וְסַהַר מוּקְצֶה וְחָצֵר, אֲפִילּוּ בֵּית חֲמֵשֶׁת כּוֹרִים וּבֵית עֲשֶׂרֶת כּוֹרִים — מוּתָּר.
וְכׇל דִּירָה שֶׁתַּשְׁמִישָׁהּ לַאֲוִיר, כְּגוֹן בּוּרְגָּנִין שֶׁבַּשָּׂדוֹת, בֵּית סָאתַיִם — מוּתָּר, יֶתֶר מִבֵּית סָאתַיִם — אָסוּר.
מַתְנִי׳ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיָה דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים מַפְסַקְתָּן — יְסַלְּקֶנָּה לִצְדָדִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ צָרִיךְ.
גְּמָ׳ רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמְרִי תַּרְוַויְיהוּ: כָּאן הוֹדִיעֲךָ כּוֹחָן שֶׁל מְחִיצּוֹת.
כָּאן, וּסְבִירָא לֵיהּ? וְהָאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יְרוּשָׁלַיִם, אִילְמָלֵא דַּלְתוֹתֶיהָ נִנְעָלוֹת בַּלַּיְלָה, חַיָּיבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם רְשׁוּת הָרַבִּים.
אֶלָּא: כָּאן — וְלָא סְבִירָא לֵיהּ.
וּרְמִי דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה. וּרְמִי דְּרַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן.
דְּתַנְיָא, יָתֵר עַל כֵּן אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מִי שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָתִּים מִשְּׁנֵי צִידֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים, עוֹשֶׂה לוֹ לֶחִי מִכָּאן וְלֶחִי מִכָּאן, אוֹ קוֹרָה מִכָּאן וְקוֹרָה מִכָּאן, וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בָּאֶמְצַע. אָמְרוּ לוֹ: אֵין מְעָרְבִין רְשׁוּת הָרַבִּים בְּכָךְ.
קַשְׁיָא דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה, קַשְׁיָא דְּרַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן.
דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה לָא קַשְׁיָא: הָתָם — דְּאִיכָּא שְׁתֵּי מְחִיצּוֹת מְעַלְּיָיתָא. הָכָא — לֵיכָּא שְׁתֵּי מְחִיצּוֹת מְעַלְּיָיתָא,
דְּרַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן [נָמֵי] לָא קַשְׁיָא: הָכָא — אִיכָּא שֵׁם אַרְבַּע מְחִיצּוֹת, הָתָם — לֵיכָּא שֵׁם אַרְבַּע מְחִיצּוֹת.
אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵין חַיָּיבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם רְשׁוּת הָרַבִּים. יָתֵיב רַב דִּימִי וְקָאֲמַר לֵיהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב דִּימִי: מַאי טַעְמָא?