פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת — נִידּוֹן מִשּׁוּם לֶחִי, וְאֵין צָרִיךְ לֶחִי אַחֵר לְהַתִּירוֹ. אַרְבַּע אַמּוֹת — נִידּוֹן מִשּׁוּם מָבוֹי, וְצָרִיךְ לֶחִי אַחֵר לְהַתִּירוֹ.
אוֹתוֹ לֶחִי, הֵיכָן מַעֲמִידוֹ? אִי דְּמוֹקֵי לֵיהּ בַּהֲדֵיהּ, אוֹסֹפֵי הוּא דְּקָא מוֹסִיף עֲלֵיהּ.
אָמַר רַב פָּפָּא: דְּמוֹקֵי לֵיהּ לְאִידַּךְ גִּיסָא. רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא דְּמוֹקֵי לֵהּ בַּהֲדֵיהּ דִּמְטַפֵּי בֵּיהּ, אוֹ דִּמְבַצַּר בֵּיהּ.
אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: לָא אֲמַרַן, אֶלָּא בְּמָבוֹי שְׁמוֹנָה. אֲבָל בְּמָבוֹי שִׁבְעָה — נִיתָּר בְּעוֹמֵד מְרוּבֶּה עַל הַפָּרוּץ.
וְקַל וָחוֹמֶר מֵחָצֵר: וּמָה חָצֵר שֶׁאֵינָהּ נִיתֶּרֶת בְּלֶחִי וְקוֹרָה — נִיתֶּרֶת בְּעוֹמֵד מְרוּבֶּה עַל הַפָּרוּץ, מָבוֹי שֶׁנִּיתָּר בְּלֶחִי וְקוֹרָה — אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּיתָּר בְּעוֹמֵד מְרוּבֶּה עַל הַפָּרוּץ?
מָה לֶחָצֵר שֶׁכֵּן פִּרְצָתָהּ בְּעֶשֶׂר, תֹּאמַר בְּמָבוֹי שֶׁפִּרְצָתוֹ בְּאַרְבַּע!
קָסָבַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: מָבוֹי נָמֵי, פִּרְצָתוֹ בְּעֶשֶׂר. לְמַאן קָאָמְרִינַן? לְרַב הוּנָא, וְהָא רַב הוּנָא פִּרְצָתוֹ בְּאַרְבַּע סְבִירָא לֵיהּ?!
רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ טַעְמָא דְנַפְשֵׁיהּ קָאָמַר.
רַב אָשֵׁי אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא בְּמָבוֹי שְׁמוֹנֶה נָמֵי לָא צְרִיךְ לֶחִי, מָה נַפְשָׁךְ: אִי עוֹמֵד נְפִישׁ נִיתָּר בְּעוֹמֵד מְרוּבֶּה עַל הַפָּרוּץ, וְאִי פָּרוּץ נְפִישׁ נִידּוֹן מִשּׁוּם לֶחִי.
מַאי אָמְרַתְּ, דְּשָׁווּ תַּרְוַיְיהוּ כִּי הֲדָדֵי — הָוֵה לֵיהּ סְפֵק דִּבְרֵיהֶן, וּסְפֵק דִּבְרֵיהֶן לְהָקֵל.
אָמַר רַב חָנִין בַּר רָבָא אָמַר רַב: מָבוֹי שֶׁנִּפְרַץ
הוסיפו תגובה