אָמַר שְׁמוּאֵל: בִּיתֵדוֹת.
תָּנוּ רַבָּנַן: קְרָשִׁים מִלְּמַטָּן עוֹבְיָין אַמָּה, וּמִלְּמַעְלָן כָּלִין וְהוֹלְכִין עַד כְּאֶצְבַּע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יִהְיוּ תַמִּים עַל רֹאשׁוֹ״, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: ״תַּמּוּ נִכְרָתוּ״. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁמִּלְּמַטָּן עוֹבְיָין אַמָּה, כָּךְ מִלְּמַעְלָן עוֹבְיָין אַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יַחְדָּיו״.
וְהָכְתִיב ״תַּמִּים״! הַהוּא דְּלֵיתוֹ שַׁלְמִין וְלָא לֵיתוֹ דְּנִיסְרָא. וְאִידַּךְ נָמֵי, הָכְתִיב ״יַחְדָּו״! הָהוּא דְּלָא לִישַׁלְחוֹפִינְהוּ מֵהֲדָדֵי.
בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר כְּשֵׁם שֶׁמִּלְּמַטָּן עוֹבְיָין אַמָּה כָּךְ מִלְּמַעְלָן עוֹבְיָין אַמָּה, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וּלְיַרְכְּתֵי הַמִּשְׁכָּן יָמָּה תַּעֲשֶׂה שִׁשָּׁה קְרָשִׁים. וּשְׁנֵי קְרָשִׁים תַּעֲשֶׂה לִמְקֻצְעֹת״ — דְּאָתֵי פּוּתְיָא דְהָנֵי, מְמַלֵּי לֵיהּ לְסוּמְכָא דְהָנֵי. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מִלְּמַטָּן עוֹבְיָין אַמָּה, מִלְּמַעְלָן כָּלִין וְהוֹלְכִין עַד כְּאֶצְבַּע, הַאי עָיֵיל וְהַאי נָפֵיק! דְּשָׁפֵי לְהוּ כִּי טוּרִין.
״וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים״, תָּנָא: בְּנֵס הָיָה עוֹמֵד.
More Info
״וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת ... אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁמֹנֶה וְעֶשְׂרִים בָּאַמָּה״. שְׁדִי אוּרְכַּיְיהוּ לְפוּתְיָא דְמִשְׁכָּן, כַּמָּה הָוְיָא — עֶשְׂרִין וְתַמְנֵי. דַּל עֲשַׂר לְאִיגָּרָא — פָּשׁוּ לְהוּ תֵּשַׁע לְהַאי גִּיסָא וְתֵשַׁע לְהַאי גִּיסָא. לְרַבִּי יְהוּדָה מִיגַּלְּיָא אַמָּה דַאֲדָנִים, לְרַבִּי נְחֶמְיָה מִיגַּלְּיָא אַמָּה דִקְרָשִׁים.
שְׁדִי פּוּתַיְיהוּ לְאוּרְכֵּהּ דְּמִשְׁכָּן, כַּמָּה הָוְיָא — אַרְבְּעִין. דַּל תְּלָתִין לְאִיגָּרָא — פָּשָׁא לְהוּ עֲשַׂר, לְרַבִּי יְהוּדָה, מִכַּסְּיָא אַמָּה דַאֲדָנִים לְרַבִּי נְחֶמְיָה מִיגַּלְּיָא אַמָּה דַאֲדָנִים.
״וְעָשִׂיתָ יְרִיעֹת עִזִּים לְאֹהֶל וְגוֹ׳ אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה וְגוֹ׳״. שְׁדִי אוּרְכַּיְיהוּ לְפוּתְיָא דְמִשְׁכָּן, כַּמָּה הָוְיָא — תְּלָתִין, דַּל עֲשַׂר לְאִיגָּרָא, פָּשׁוּ לְהוּ עֲשַׂר לְהַאי גִּיסָא וַעֲשַׂר לְהַאי גִּיסָא. לְרַבִּי יְהוּדָה מִיכַּסְּיָא אַמָּה דַאֲדָנִים, לְרַבִּי נְחֶמְיָה מִיגַּלְּיָא אַמָּה דַאֲדָנִים.
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ״וְהָאַמָּה מִזֶּה וְהָאַמָּה מִזֶּה בָּעֹדֵף״ — לְכַסּוֹת אַמָּה שֶׁל אֲדָנִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: לְכַסּוֹת אַמָּה שֶׁל קְרָשִׁים. שְׁדִי פּוּתַיְיהוּ לְאוּרְכֵּיהּ דְמִשְׁכָּן, כַּמָּה הָוְיָא? אַרְבְּעִין וְאַרְבְּעֵי. דַּל תְּלָתִין לְאִיגָּרָא — פָּשׁוּ לְהוּ אַרְבֵּסְרֵי. דַּל תַּרְתֵּי לְכַפְלָא, דִּכְתִיב: ״וְכָפַלְתָּ אֶת הַיְרִיעָה הַשִּׁשִּׁית אֶל מוּל פְּנֵי הָאֹהֶל״ — פָּשׁוּ לְהוּ תַּרְתֵּי סְרֵי.
בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יְהוּדָה, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״חֲצִי הַיְרִיעָה הָעֹדֶפֶת תִּסְרַח״. אֶלָּא לְרַבִּי נְחֶמְיָה, מַאי ״תִּסְרַח״? תִּסְרַח מֵחַבְרוֹתֶיהָ. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: לְמָה מִשְׁכָּן דּוֹמֶה — לְאִשָּׁה שֶׁמְהַלֶּכֶת בַּשּׁוּק וְשִׁפּוּלֶיהָ מְהַלְּכִין אַחֲרֶיהָ.
תָּנוּ רַבָּנַן: חֲרוּצִים הָיוּ קְרָשִׁים וַחֲלוּלִים הָיוּ אֲדָנִים,