בְּעִיגּוּל שֶׁל דְּבֵילָה וְהוֹצִיאוּהוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, בְּקוֹרָה וְהוֹצִיאוּהָ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם לֹא יָכוֹל אֶחָד לְהוֹצִיאוֹ וְהוֹצִיאוּהוּ שְׁנַיִם — חַיָּיבִין, וְאִם לָאו — פְּטוּרִין. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָכוֹל אֶחָד לְהוֹצִיאוֹ וְהוֹצִיאוּהוּ שְׁנַיִם — פְּטוּרִים, לְכָךְ נֶאֱמַר ״בַּעֲשֹׂתָהּ״ — יָחִיד שֶׁעֲשָׂאָהּ חַיָּיב, שְׁנַיִם שֶׁעֲשָׂאוּהָ — פְּטוּרִין.
בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? בְּהַאי קְרָא: ״וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה מֵעַם הָאָרֶץ בַּעֲשֹׂתָהּ״. רַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר: תְּלָתָא מִיעוּטֵי כְּתִיבִי, ״נֶפֶשׁ תֶּחְטָא״, ״אַחַת תֶּחְטָא״, ״בַּעֲשֹׂתָהּ תֶּחְטָא״ — חַד לְמַעוֹטֵי זֶה עוֹקֵר וְזֶה מַנִּיחַ, וְחַד לְמַעוֹטֵי זֶה יָכוֹל וְזֶה יָכוֹל, וְחַד לְמַעוֹטֵי זֶה אֵינוֹ יָכוֹל וְזֶה אֵינוֹ יָכוֹל.
וְרַבִּי יְהוּדָה: חַד לְמַעוֹטֵי זֶה עוֹקֵר וְזֶה מַנִּיחַ, וְחַד לְמַעוֹטֵי זֶה יָכוֹל וְזֶה יָכוֹל, וְחַד לְמַעוֹטֵי יָחִיד שֶׁעֲשָׂאָהּ בְּהוֹרָאַת בֵּית דִּין. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן: יָחִיד שֶׁעֲשָׂאָהּ בְּהוֹרָאַת בֵּית דִּין — חַיָּיב.
וְרַבִּי מֵאִיר — מִי כְּתִיב ״נֶפֶשׁ תֶּחְטָא״ ״אַחַת תֶּחְטָא״ ״בַּעֲשֹׂתָהּ תֶּחְטָא״? תְּרֵי מִעוּטֵי כְּתִיבִי, חַד לְמַעוֹטֵי זֶה עוֹקֵר וְזֶה מַנִּיחַ, וְחַד לְמַעוֹטֵי יָחִיד שֶׁעֲשָׂאָהּ בְּהוֹרָאַת בֵּית דִּין.
אָמַר מָר: זֶה יָכוֹל וְזֶה אֵינוֹ יָכוֹל — דִּבְרֵי הַכֹּל חַיָּיב. הֵי מִנַּיְיהוּ מִיחַיַּיב? אָמַר רַב חִסְדָּא: זֶה שֶׁיָּכוֹל, דְּאִי זֶה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל — מַאי קָא עָבֵיד! אֲמַר לֵיהּ רַב הַמְנוּנָא: דְּקָא מְסַיַּיע בַּהֲדֵיהּ! אֲמַר לֵיהּ: מְסַיֵּיעַ אֵין בּוֹ מַמָּשׁ.
More Info
אָמַר רַב זְבִיד מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא, אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: הָיָה יוֹשֵׁב עַל גַּבֵּי הַמִּטָּה, וְאַרְבַּע טַלִּיּוֹת תַּחַת רַגְלֵי הַמִּטָּה — טְמֵאוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמוֹד עַל שָׁלֹשׁ, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר. הָיָה רוֹכֵב עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה וְאַרְבַּע טַלִּיּוֹת תַּחַת רַגְלֵי הַבְּהֵמָה — טְהוֹרוֹת, מִפְּנֵי שֶׁיְּכוֹלָה לַעֲמוֹד עַל שָׁלֹשׁ. וְאַמַּאי? הָא קָמְסַיַּיעַ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי! לָאו מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן מְסַיֵּיעַ אֵין בּוֹ מַמָּשׁ?
אָמַר רַב יְהוּדָה מִדִּיסְקַרְתָּא: לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ מְסַיֵּיעַ יֵשׁ בּוֹ מַמָּשׁ, וְשָׁאנֵי הָכָא דְּעָקְרָה לַהּ לִגְמָרֵי. וְכֵיוָן דְּזִימְנִין עָקְרָה הָא, וְזִימְנִין עָקְרָה הָא, לֶיהֱוֵי כְּזָב הַמִּתְהַפֵּךְ! מִי לָא תְּנַן: זָב שֶׁהָיָה מוּטָּל עַל חֲמִשָּׁה סַפְסָלִין אוֹ עַל חָמֵשׁ פּוּנְדָּאוֹת, לְאוֹרְכָּן — טְמֵאִים, לְרׇחְבָּן — טְהוֹרִין. יָשֵׁן, סָפֵק מִתְהַפֵּךְ עֲלֵיהֶן — טְמֵאִין.
אֶלָּא לָאו, מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן מְסַיֵּיעַ אֵין בּוֹ מַמָּשׁ. אָמַר רַב פַּפִּי מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא,