טעות מספר 1: מרדכי היה דוד של אסתר
חג הפורים נקבע לזכר הנס שהתרחש בזמן גלות בבל, תחת שלטון האימפריה הפרסית, כשהיהודים ניצלו ממזימת רצח העם של המן הרשע, השר הבכיר והמשנה למלך אחשוורוש. הגיבורים העיקריים בסיפור המגילה הם אסתר, המלכה היהודייה, וקרוב משפחתה, המנהיג היהודי מרדכי.
משום מה, לעתים קרובות מרדכי מוצג כדודהּ של אסתר שאותה אימץ לאחר שהוריה נפטרו.
העובדה: מרדכי היה בן דוד של אסתר
נכון שמרדכי אימץ את אסתר לאחר שהוריה נפטרו וגידל אותה כבתו, אבל המגילה מציינת במפורש שאסתר הייתה בת דודו1. מעניין לציין שחז"ל מספרים שאסתר לא הייתה רק בת דודתו של מרדכי, היא גם הייתה אשתו2.
👰קִראו: כיצד אסתר היהודייה נישאה למלך גוי?
טעות מספר 2: להמן היה כובע של שלוש פינות ואוזניים מחודדות
בפורים נהוג לאכול מאפה משולש במילוי פרג (ככה זה היה במקור. היום כבר אפשר למצוא במילוי תמרים, שוקולד וריבות מכל סוג וטעם...). המאפה הזה, כידוע, נקרא "אוזן המן".
אגדה אורבנית (שנתמכת במהדורות מאוירות רבות של המגילה) טוענת בתוקף שצורת העוגיות המסורתיות של פורים מנציחה את הכובע בעל שלוש הפינות של המן הרשע.
העובדה: אין לנו שום מידע מבוסס על ארון הבגדים של המן או על צורת האוזניים שלו
סביר בהחלט להניח שהמן חבש לראשו כובע כלשהו, כיאה למעמדו כשר הבכיר בממשלת אחשוורוש, אבל אין ראיות כלשהן המצביעות על כך שכובעו של המן היה בעל שלוש פינות ואין שום מסורת אמינה לגבי צורת אוזניו!
למעשה, "אזני המן" לא נאכלים בפורים בזכות צורתם המשולשת, אלא בגלל מילוי הפרג שלהם: אכילת זירעונים בפורים מעלה על נס את מסירותם של הנביא דניאל, ואחר כך גם של אסתר המלכה, שהתקיימו מאכילת זירעונים בזמן שחיו בארמונות מלכי בבל ופרס כדי להימנע מאכילת המזון הלא כשר שהוגש שם3.
אז איך המן נכנס לכאן? זה בכלל התחיל מהשם "מָן-טָאשׁ" ביידיש, שמשמעותו בעברית: כיסן פרג (פרג = "מָן"). כנראה שלצורך מנהג אכילת זירעונים בפורים העדיפו עקרות הבית והקונדיטוריות היהודיות לאפות עוגיות במילוי פרג וכך להרוויח גם "מנה" נאה לקיים בה מצוות משלוח מנות, שכן הצליל של השם היידי "מָן" נשמע הולם ביותר לשמש בתור מאכל ראוי ל"משלוח מָנוֹת"...
אז "המן" הוא בכלל "מָן". ומה הקשר אוזניים? פשוט מאוד: הצורה של העוגיות, על כך יש להודות, די מזכירה את צורתם של האוזניים האנושיות. כל אוזניים, לאו דווקא של המן הרשע. בכלל, מסתבר שעוגיות בצורה המזכירה אוזניים היו מאכל שכיח בלי קשר לפורים ויש לנו עדויות מלפני מאות שנים שעוגיות כאלה אכן היו מכונות בשם "אוזניים"4. וגם בתרבויות רבות במזרח אירופה נפוצות כופתאות ממולאות המכונות "אוזניים קטנות".
אז אם גם אתם לא מתלהבים מנשנוש עוגיות על שם המן הרשע, במקום "אוזניי המן" אמרו מעתה: "אוזניי פרג". שיהיה לבריאות ובשמחה!
👂 ראו גם: מדוע אוכלים אוזני המן בפורים? – הרעיון החבוי במאכל המסורתי של פורים
טעות מספר 3: עשרת בני המן נהרגו בתלייה
אחד מהאירועים המרכזיים הסיפור המגילה הוא עץ התלייה, הגרדום, שהכין המן בשביל לתלות בו את מרדכי היהודי שנוא-נפשו, ששימש מיד למחרת בנייתו לתלייה שלו בעצמו, וכעבור כמעט שנה גם לתליית עשרת בניו5.
אם תשאלו אנשים "כיצד מתו בניו של המן?" הרבה יענו לכם שהם מתו בתלייה.
העובדה: הגופות של בני המן נתלו לאחר המוות
קריאה מדוקדקת של פרקים ז' ו-ט' במגילת אסתר מספרת שמיד לאחר שנודע למלך על מזימתו של המן לתלות את מרדכי ועל העץ שהכין לצורך מטרה זו, הורה לתלות אותו עליו. לעומת זאת, עשרת בניו (שכל אחד מהם היה צורר ישראל בפני עצמו6) נהרגו בחרב בין שאר אויבי העם היהודי שנהרגו בשושן, כמעט שנה לאחר מכן, ביום הגזרה שהפך ליום הנקמה של היהודים באויביהם – יג באדר. רק לאחר מותם נתן המלך רשות לתלות את גופותיהם על העץ.
אם כן, בני המן נתלו על עץ התלייה אבל לא נהרגו בתלייה.
📜 לקריאה: הסיפור המלא של פורים - על פי המדרשים
טעות מספר 4: משלוח מנות צריך להכיל מוצרים מ'שתי ברכות'
אחת מארבע מצוות פורים (לצד שמיעת המגילה, מתנות לאביונים ומשתה ושמחה) היא מצוות 'משלוח מנות', כלומר שליחה של שתי מנות אוכל לאדם אחר (איש לאיש ואישה לאישה).
דעה רווחת במיוחד טוענת ששתי מנות האוכל צריכות להיות כאלה שמברכים עליהם ברכות שונות. לכן, מספיק לשלוח תפוז (שמברכים עליו "בורא פרי העץ") עם מגש סוכריות (שהברכה עליהן היא "שהכול נהייה בדברו"), אבל אוזני המן ועוגה אינם מספיקים בתור משלוח מנות כי על שניהם מברכים אותה הברכה ("בורא מיני מזונות").
האמת: סוג הברכה אינו רלוונטי
ההלכה היא שיש לשלוח שתי מנות של מזון, אבל שתיהן יכולות להיות מאותה ברכה! למעשה, המקרה הקלאסי שמובא בספרי הלכה בתור דוגמה למשלוח מנות הוא "שתי מנות בשר". הברכה על כל סוגי הבשר היא תמיד "שהכול נהייה בדברו" וזו ראייה מוחצת לכך שאין דרישה הלכתית שיהיו מוצרים עם ברכות שונות במשלוח מנות.
🏚 סיפור:משלוח המנות שהכנתי עבור המשפחה של עצמי...
טעות מספר 5: בפורים כולם צריכים להשתכר
חז"ל אומרים7 שאדם צריך לשמוח ולשתות בפורים עד כדי כך "שלא יבחין בין 'ארור המן' ל'ברוך מרדכי'". יש מי שתופסים את המשפט הזה פשוטו כמשמעו ושותים כל כך הרבה עד שהם מאבדים את המודעות שלהם לסביבה. במקריים קיצוניים שתייה כזו עלולה לגרום לאנשים מסוימים להתנהג בצורה בלתי הולמת ואף חלילה לפגוע בעצמם או באחרים.
האמת: השמירה על בריאות גופנית ונפשית היא בעלת חשיבות עיקרית
עבור מי שמתמודד עם בעיית התמכרות, אפילו הלגימה הקטנה ביותר עלולה להוביל לסכנת חיים. השתייה בפורים נועדה להגביר את השמחה בצורה יוצאת דופן וחז"ל הכריזו עליה כמצווה של ממש, אבל כל זה בתנאי שההתנהגות לאחר השתייה תישאר ברמה הגבוהה שהתורה דורשת מיהודי. אם מישהו צריך לנהוג ברכב לאחר המשתה, או שהוא יודע שהשתייה שלו עלולה לסכן מישהו או לגרום לו עצמו להסתבך בצרות – אסור לו לשתות. גם בפורים.
😅 שיעור: איך משיגים שמחה אמיתית?
טעות מספר 6: מספיק לשמוע את המגילה פעם אחת
אחת מארבע מצוות פורים היא להאזין להקראת המגילה מתוך מגילת קלף שנכתבה כהלכתה בכתב יד. שלושת המצוות האחרות (משלוח מנות, מתנות לאביונים ומשתה ושמחה) נעשות כולן ביום הפורים, את קריאת המגילה, לעומת זאת, מקיימים בליל פורים ואחר כך שוב למחרת בשעות היום. לא מעט אנשים סוברים שמספיק לשמוע את המגילה פעם אחת במהלך הפורים.
האמת: צריך לשמוע את המגילה גם בלילה וגם ביום
חכמים תיקנו לשמוע את קריאת המגילה פעמיים במהלך הפורים: פעם אחת בלילה ופעם נוספת ביום. למה פעמיים? שניים מחכמי התלמוד נימקו זאת, כל אחד בצורה שונה, ואף מצאו לכך אסמכתאות בפסוקי ספר התהילים8:
רבי יהושע בן לוי אומר שקריאת המגילה ביום ובלילה נועדה להזכיר את הזעקה הבלתי פוסקת והתפילות שהתפללו היהודים ביום וגם בלילה עד שקרה הנס והתבטלה הגזרה הקשה. ועל זה נאמר בתהלים פרק כב9 – פרק המתאר בנבואה מרומזת את קורותיה של אסתר המלכה ועם ישראל בתקופת סיפור פורים: "אֱ-לֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם, וְלֹא תַעֲנֶה?! וְלַיְלָה, וְלֹא דֻמִיָּה לִי!" (בעברית פשוטה: אלוקיי, הכיצד אינך עונה לי?! הרי אני קורא אליך יום אחר יום וגם בלילות איני שוק וקורא לך!).
רַבִּי חֶלְבּוֹ אמר בשם עוּלָא מבּירִיָה שקריאת המגילה היא פרסום הנס של פורים וכאשר הנס מתפרסם כולם משבחים ומהללים את השם יתברך. ולפיכך יש לעשות זאת גם ביום וגם בלילה, שכך כתוב בפרק ל בתהלים10, פרק שמנבא ברמז את החלק הנסי והשמח של סיפור המגילה: "הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי, פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה. לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם; ה' אֱ-לֹהַי, לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ!"; משמעות הפסוק בעברית פשוטה: 'ה', הפכת לי את האבל לריקוד, הפשטת מעליי את בגד השק ובמקומם הבאת לי שמחה, בשביל שהנשמה (שהיא כבודו של הגוף) תזמר ותוֹדֶה לך ביום וגם בלילה'.
ℹמדריך: מה עושים בפורים?
טעות מספר 7: לא צריך לשמוע את השם של המן בקריאת המגילה
בפורים יש מסורת לרקוע ברגליים ולהרעיש ברעשנים כאשר מזכירים את שמו של המן צורר היהודים במהלך הקראת המגילה. לפעמים, מרוב התלהבות ממצוות מחיית עמלק, יש כאלה שכה עסוקים בלחולל מהומה ורעש עד שהם כלל לא שומעים את שמו של המן מוקרא מפיו של בעל הקורא.
האמת: צריך לשמוע כל מילה מהמגילה, גם את שמו של המן!
יש לשמוע כל מילה במגילה, כולל שמותיהם ותוארם של הרשעים. מסיבה זאת, קורא מקצועי ישהה מעט לאחר אמירת שמו של המן כדי לתת לכולם הזדמנות להרעיש ולמחות לפני שימשיך בקריאה, ולעתים קרובות יחזור על המילים שנאמרו בזמן ההרעשה כדי לוודא שכולם שמעו היטב את כל המילים של המגילה. במהלך החזרה הזו חשוב לא לעשות רעש, כי מי שלא שומע אפילו מילה אחת של המגילה צריך לשמוע את כל הקריאה מחדש!
👹 החכימו: קוים לדמותו של עמלק על פי חכמת הקבלה
טעות מספר 8: פורים הוא חג לא באמת חשוב
בגלל שפורים הוא חג שנקבע בסוף זמן הנביאים ולא מופיע בחמשת חומשי התורה שכתב משה רבינו, ניתן אולי להתייחס אליו בהסתייגות או בביטול-מה. לאמור: פחות קריטי לקיים את המצוות שלו בדייקנות, או לקחת את המסרים של החג ברצינות רבה מידי.
האמת: חגיגת פורים כתובה בתנ"ך והמסר שלו חיוני לחיים המודרניים
בפורים, בדומה לחנוכה, מותר לעשות מלאכה והוא חג שנמנה בין שבע המצוות שתיקנו החכמים והנביאים ולא כתובות בתורה. אבל (בניגוד לחנוכה) חג פורים בהחלט מופיע בתנ"ך: מגילת אסתר היא אחד מכתבי הקודש של התנ"ך והחובה לשמור את החג ולקיים את מצוותיו כתובה שם בפירוט ובבירור (בפרק ט).
זאת מהבחינה המעשית; מהבחינה הרעיונית, המסר של פורים רלוונטי ביותר עבור חיי היהדות בתקופתנו, ובהיבט מסוים אפילו יותר משאר חגי התורה:
בניגוד לשאר מועדי ישראל, הנס של פורים הוא תוצאה מהאמונה והתפילות של האומה היהודית בתקופה של גלות בחוץ לארץ, תחת שלטונה של מעצמה זרה. הגיבורים של סיפור פורים היו לא רק מרדכי ואסתר אלא כל יהודי ויהודייה, מנער ועד זקן טף ונשים. לכל אחד ואחת מהם הייתה הרי ההזדמנות לנטוש את היהדות ולהציל את חייו, אבל כולם כאחת בחרו לשמור על המחויבות שלהם לזהותם היהודית בגאווה ובמסירות נפש, למרות שזה מה שהעמיד אותם על הכוונת של המן הרשע.
אם בימים ההם עם ישראל הצליח לחולל את הנס הענק הזה מתוך מצב רוחני כה ירוד, בוודאי שאף בימינו יש לאמונה היהודית את הכוח לחולל את הפלא הגדול מכולם ולהביא במהרה לבוא הגאולה וקץ הגלות המתמשכת!
כתוב תגובה