משלוח המנות שהכנתי עבור משפחתי

חג פורים חלף עבר, אבל משלוחי המנות עדיין כאן... בבתים רבים הצטברה לה ערימת ממתקים, צלופן מרשרש...

הפעם ברצוני לספר לכם על משלוח המנות שהכנתי השנה.

תוך כדי שהכנתי משלוחי מנות, חשבתי על האריזה, על הצלופן, הכלי, הברכה והתודה ויחד עם זאת, תוך כדי הכנסת השוקולדים, סוכריות, פירות ושאר מטעמים חשבתי לעצמי איזה משלוח מנות להכין לילדי? מה אכניס למשלוח מנות לילדי? לבעלי?

הרבי מליובאוויטש אומר שהחגים והמצוות שלהם הם זמן מסוגל. זמן של שעת רצון, זמן בו יש נתינת כוח מלמעלה לעמוד וליישם את ההחלטות הטובות שאנחנו לוקחים על עצמנו.

אז התחלתי בהכנת משלוחי המנות של משפחתי. הכנסתי לתוכם שוקולד חלבי מתוק ויחד איתו הכנסתי אריזת סבלנות - די גדולה הייתי אומרת.

הכנסתי פרי והצמדתי לו מנה לא מבוטלת של הקשבה אמיתית. הוספתי כמה סוכריות והצמדתי להן כמה נשיקות מתוקות, הכנסתי כמה עוגיות ממולאות קרם ולהם הצמדתי חיבוקים מלאי אהבה. הכנסתי בקבוק של יין והצמדתי לו אהבה עד בלי די ועד דלא ידע, לא פסחתי על קופסת הטונה ולה הוספתי מנת דאגה, דאגה לבריאותם הפיסית, דאגה לבריאותם הנפשית והרגשית.

הכנסתי גם חבילת וופלים ומרחתי עליהם מלא, אבל מלא שמחה. שמחה על זה שיש לי אותם, שמחה על זה שיש לי דווקא אותם. הכנסתי למשלוח קופסה של עוגיות עגולות ויחד איתה הכנסתי מנה נדיבה של כבוד. הוספתי חבילת קליק מתוקה והצמדתי לה את כל משפטי האהבה שאני אומרת להם כל יום מחדש (כי אם לא אגיד להם, כיצד הם ידעו שאני אוהבת אותם?) הוספתי עוד סוכריות עם מילות עידוד, וסוכריה על מקל עם פירגון. הוספתי גם כמה ירקות ועירבבתי אותם עם תמיכה.

כשכבר באתי לסגור את המשלוח מנות, צדה את עיני חבילת צ'יפסים שנדחקה לפינה. הם אוהבים צ'יפסים, חשבתי לעצמי. לפני שהכנסתי אותה למשלוח חיברתי לה המון אמפתיה. נכון שלא תמיד צריך להסכים איתם אבל להבין אותם, להשתתף בצערם - בוודאי שצריך.

פיזרתי לתוך המשלוח כמות נדיבה של נצנצים צבעוניים ויחד איתם מילאתי את המשלוח מנות המשפחתי שלי בהכרת תודה לבורא עולם על כל הטוב שהוא משפיע עלינו.

לבסוף כבר כמעט שארזתי את המשלוח עם נייר צלופן וסרט צבעוני ואז חשבתי לעצמי שאתן להם את המשלוח ללא עטיפות צלופן מרשרשות, וללא מסכות.

אתן להם את עצמי כמו שאני עם האהבה הענקית שיש בי כלפיהם.

וגם לי הכנתי משלוח מנות. הכנסתי לתוכו את עבודת המידות, הכנסתי לתוכו את כל המחשבות החיוביות והטובות שעוזרות לי להסתכל בעין ימין על בני משפחתי (ולא רק).

הכנסתי למשלוח המנות הפרטי שלי חבילת סבלנות לשונֶה, לאחר, למי שחושב אחרת. והוספתי משלוח עוד חבילת סבלנות מפירמה הרבה יותר מטובלת שאני כבר הרבה שנים משתמשת בה והיא בהחלט עוזרת, סבלנות שאשתמש בה מול ילדי ברגעים המתסכלים כשארגיש שהנה עוד רגע אני מאבדת שליטה.

גם למשלוח המנות שלי הכנסתי אהבה וכבוד לעצמי מהסוג הנכון. כי אם לא אוהב ואכבד את עצמי, כיצד אוכל לאהוב את משפחתי, את חברותי, את מטופליי?

ערבבתי את זה עם פירגון, טיבלתי את זה עם עם גבולות כדי להשתמש בהם במקום הנכון. כי לפעמים להגיד לא, זו האהבה הכי גדולה. לעיתים להגיד עד כאן זו האהבה הכי אמיתית (גם לעצמנו).

הוספתי למשלוח שלי הקשבה לעצמי, הקשבה פנימית. להקשבה הזו הוספתי ויטמין חשוב שנקרא כנות. להקשיב לעצמי בכנות גם אם לא תמיד זה הכי נוח. אם לא אהיה כנה עם עצמי איך אוכל לתקן?

גם את המשלוח מנות שלי לא עטפתי בצלופנים וסרטים. כי גם אותי אני רוצה לקבל כמו שאני. בלי מסכות ובלי הסחות דעת.

כי כשאני מקבלת את עצמי כמו שאני, עם החולשות שלי והחוזקות שלי, רק אז אני יכולה לתקן את מידותי. רק כך אני יכולה להיות אמא טובה יותר, רעיה טובה יותר, מטפלת טובה יותר ובכלל בן אדם טוב יותר. כי כשיש את 'כמוך' יש את 'ואהבת לרעך'.